להיות בריאים נפשית – גם עם קרוהן וקוליטיס כיבית
מחלות כרוניות בכלל ומחלות מעי דלקתיות בפרט, מצריכות מהסובלים מהן להסתגל לשינויים פסיכולוגיים, חברתיים ותפקודיים. 
טיפול  בקרוהן או קוליטיס כיבית על ידי פסיכולוג רפואי, מבוסס על התפיסה, לפיה בכל אדם מצויים הכוחות להתמודדות עם המחלה. רוב האנשים מצליחים למצוא בעצמם, באמצעות ניסוי וטעייה, דרכי התמודדות המשפרות את איכות חייהם ותפקודם. כמו כן, תמיכה מצד בני משפחה, חברים, פורומים של חולי קרוהן וקוליטיס, דת ואמונה, מספקים גם הם מענה לרוב הצרכים הנפשיים המתעוררים בעקבות המחלה. עם זאת, לעיתים יש צורך בקבלת עזרה מקצועית על מנת לייעל את ההתמודדות, לגייס את אותם כוחות הקיימים בתוכנו, ולהבין את המצבים הנפשיים המתעוררים אצל החולה. אני מאמינה שגם אלה המוצאים דרכם לבד, יכולים להיעזר לפעמים בייעוץ או בהתערבות ממוקדת וקצרה, לרכישת כלים להפחתת מתחים ולחיזוק ההתמודדות החיובית.
להלן אציג מספר התערבויות ממוקדות, המבוססות על גישות טיפוליות שונות, שהוכחו כיעילות הן ברמה המחקרית והן ברמה הקלינית. 
בהקשר זה, ניתן לצפות במחקר שערכנו, בו בדקנו את יעילותן של טכניקות הרפיה ודמיון מודרך בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, והשפעותיהן על איכות החיים, רמות החרדה ורמות הכאב של המטופלים: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/226469754.

4טכניקות הרפיה ודמיון מודרך44>
טכניקות הרפיה ודמיון מודרך הוכחו כיעילות להפחתת רמות חרדה, דיכאון, כאב ומתח עבור חולים במחלות כרוניות שונות, לרבות מחלות מעי דלקתיות. טכניקות אלו מבוססות על התפיסה כי מטופל שילמד לכוון את הקשב שלו פנימה, להגביר את מודעותו העצמית ולהפחית מתחים ברגעי דחק - יצליח להתמודד בצורה יעילה יותר עם השלכות המחלה, רמות החרדה שלו יפחתו, איכות חייו תשתפר והשליטה הפנימית שלו תתעצם. בנוסף, תרגילי הרפיה מסייעים להפגת מתחים והרפיית שרירים, כך שתיתכן השפעה חיובית שלהם על המדדים האובייקטיביים של חומרת המחלה, כגון הפחתת פעילות מעיים. 
הרפיה היא מצב של רגיעה פיזית ונפשית. במהלך תרגילי ההרפיה, הפעילות הנוירו-מוסקולארית מופחתת, ובכך היא מובילה להפחתה בפעילות מערכת העצבים ולירידה ברמת העוררות שלנו. תרגילי ההרפיה מפעילים מבנים עצביים, המעורבים בקשב ובעוררות של מערכת העצבים. מטרתן של טכניקות ההרפיה היא, בין היתר, ללמד את האדם "לכבות" את חיישני הקליטה שלו לגירויים חיצוניים. הפחתת הקשב לגירויים חיצוניים מאפשרת רכישת מודעות פנימית גבוהה יותר לתחושות פנימיות, כך שהאדם לומד לזהות מצבים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים פנימיים. דרך הפחתת רמות העוררות, ההרפיה משפיעה על מדדים פיזיולוגיים נוספים כגון לחץ דם, האטת הדופק, הפחתת מתח השרירים והסדרת הנשימה. 

דמיון מודרך היא שיטה המסייעת למטופלים ליצור בראשם דימויים, על מנת לקדם מצב הרפיה, ריכוז ומודעות עצמית. המטופל מקשיב למדריך או לעצמו, תוך הנחייה לדימויים שלווים ומרגיעים. את תרגילי ההרפיה ניתן לבצע על-ידי הנחיה עצמית בדמיון או באמצעות הקלטה. שימוש בהקלטה/דיסק נמצא יעיל בהורדת רמת הכאב ועלייה באיכות החיים אצל הסובלים ממחלת מעי דלקתית, ואצל הסובלים מתסמונת המעי הרגיז. כאשר המטופל מעורב בצורה אקטיבית בטיפול של עצמו, הדבר מספק לו תחושת עצמאות, שעשויה לחזק אצלו חשיבה חיובית.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - טיפול ממוקד, קצר מועד ויעיל4
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו טיפול קצר מועד וממוקד, שנמצא יעיל בטיפול במספר בעיות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית-טורדנית ופוסט טראומה. הטיפול מבוסס על ההנחה כי רגשותינו והתנהגויותינו מושפעים ונובעים ממערכת של אמונות וייצוגים של העולם (קוגניציות), ולכן מטרת הטיפול הינה לספק כלים לשינוי דפוסי חשיבה. 

אצל מטופלי קרוהן וקוליטיס, לעיתים קרובות שלב התלקחות המחלה מהווה מעין אירוע חיים טראומטי, המותיר פחדים וחרדות גם לאחר שהוא חולף. כך למשל, מטופלים רבים מדווחים על חרדות ופחדים סביב הצורך להגיע לשירותים ולא להספיק, גם כשהמחלה בהפוגה. מכירים את התחושה שברגע שאתם נכנסים לפקק, פתאום יש צורך עז להגיע לשירותים? או מצב בו לימוד לקראת בחינה והלחץ הנלווה לכך מגבירים את פעילות המעיים? אלו הן רק דוגמאות לכך שמחשבה כמו "אוי, אני בפקק, בטח עכשיו אצטרך להגיע לשירותים", משפיעה על רגש (חרדה, לחץ), שבתורו משפיע על ההתנהגות - בדרך כלל האדם ינקוט בהימנעות: "לא אכנס לפקק כדי שזה לא יקרה", או במקרים החמורים יותר פשוט לא יצא מהבית. 

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול, אנו לומדים לזהות דפוסי חשיבה לגבי העצמי, העולם והעתיד, מחשבות לגבי מצבים מהם חוששים או נמנעים. כמו כן, אנו לומדים להעריך האם אכן קיימת סכנה ממשית, או שמא רק החרדה מייצרת את המחשבה על הסכנה. אילו היינו בנויים רק מחלק שכלי ורציונלי, אזי חלק זה של הטיפול היה מספיק, וכעבור מספר פגישות של זיהוי מחשבות, איתגור שלהן ומציאת פרשנות אלטרנטיבית של המציאות, המטופל היה יודע להתמודד בצורה יעילה. אבל ברגע האמת, בתוך הפקק, השכל אינו מספיק, ואותן תגובות רגשיות והתנהגותיות עשויות לצוץ מחדש, לכן חשוב לשלב גם את הפן ההתנהגותי בטיפול. 

בחלק ההתנהגותי אנו לומדים באופן מעשי להתעמת ולחיות את המצבים המאיימים והפוגעים באיכות החיים, בסביבה טיפולית בטוחה, תוך פעילות הדרגתית המאפשרת בניית חיזוקים חיוביים לצד חשיפה לגירויים המעוררים חרדה או הימנעות. למשל, אדם שנשאר בבית בעקבות דיכאון, יתבקש כחלק מהטיפול לחזור לפעילות הדרגתית. אדם החושש מתחבורה ציבורית ייחשף אליה בהדרגה. באשר למטופלי קרוהן וקוליטיס, לעיתים הפחד וההימנעות נובעים מסכנה אמיתית ולא מחרדה שנלמדה, לכן חשוב מאד במסגרת הטיפול ללמוד להבחין בין פחד מציאותי לפחד דמיוני. איננו מעוניינים לגרום חלילה ל"תאונות" ובריחות שעלולות רק לחזק את ההימנעות והטראומה. לפיכך, מומלץ, כמו בכל תחום, לפנות לטיפול אצל אנשי מקצוע המומחים הן בשיטה הטיפולית והן במחלה הספציפית על תסמיניה, טיפוליה והשלכותיה. 

חשוב לשלב בטיפול את שני החלקים - הקוגניטיבי וההתנהגותי. הפן הקוגניטיבי מחזק את המטופל ומאפשר לו לגשת "לשטח", לאחר שהבין כיצד דפוסי החשיבה מעצימים את הרגש המאיים. ללא ההבנה הקוגניטיבית, סביר להניח שהמטופל לא היה חושף את עצמו בחלק ההתנהגותי למצבים המאיימים, וללא החשיפה - ההבנה הייתה נשארת רק ברמה התיאורטית.

טיפול פסיכולוגי פרטני– מתאים לשלבים השונים של התפתחות המחלה
מרבית המטופלים נוטים לפנות לעזרה מקצועית נפשית ממוקדת בעיקר בתקופות של משבר - אבחנת המחלה, התלקחות, הצורך בקבלת החלטה לניתוח, התמודדות עם סטומה וכדומה. טיפול במשבר או בהתמודדות עם אירועי חיים קשים, הינו לרוב קצר ובעל יעד ממוקד. טיפול כזה נע סביב חוזה טיפולי מובנה, שנועד לספק למטופל מענה לצורך מפורש. עם זאת, לעיתים, דווקא כאשר הסערה חולפת, ניתן למקסם את ההסתגלות למצב החדש על-ידי קבלת טיפול מעט יותר מעמיק ורגוע. טיפול פסיכולוגי רפואי מתייחס להיבטים השונים בחייו של האדם, אך עושה זאת דרך פריזמה והסתכלות של הגוף. מחלה כרונית מכניסה למשוואה את הגוף – הכואב, המתפתח, הנרגע, המפתיע – וטיפול יכול לאפשר לאדם להגביר תובנות פנימיות לגבי עצמו ולגבי החיים "החדשים" שהוכתבו לו בשל המחלה. הטיפול מאפשר לבחון יחסים בין-אישיים לנוכח המחלה והתמודדות עם מצבי לחץ יומיומיים שנובעים כתוצאה ממנה, כל זאת בסביבה תומכת ולא שיפוטית. המטרה היא לאפשר למטופל לפתח משאבים פנימיים, שיסייעו לו להצליח להתמודד בעתיד בצורה יעילה עם משברי החיים.
מחלות קרוהן וקוליטיס מתפרצות לרוב בגיל צעיר, ולפעמים המטופל שזקוק לתמיכה והעצמה איננו החולה עצמו אלא אחד ההורים, בני הזוג, ולעיתים אף ילדיו של החולה.

קבוצת תמיכה לחולי מחלות מעי דלקתיות
קבוצת תמיכה מאגדת יחדיו מקבץ אנשים הסובלים מבעיה משותפת, ובכך היא מאפשרת שיתוף והבנה הדדית, תוך תמיכה וסיוע בהתמודדות עם המצב המשותף. הקבוצה יכולה להיות מורכבת מהחולים עצמם, מבני משפחותיהם, ולעיתים מהצוות המטפל. 
קבוצות תמיכה לחולי מחלות מעי דלקתיות, ממוקמות לעיתים במסגרת בית החולים או במסגרת העמותה לחולי קרוהן וקוליטיס. המשתתפים יוצרים שיח סביב הנושא המשותף להם. בעקבות שיח זה הם מדווחים על שיפור במצבם הנפשי כתוצאה מחשיפה וביטוי של הרגשות הקשים שמלווים את המחלה, הכוללים רגשות בושה, אשמה, בדידות, חוסר אונים, אי ודאות וחוסר תקווה. במקרים רבים, מנחה הקבוצה ישלב במפגשים גם לימוד טכניקות לעזרה עצמית, כגון טכניקות הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה רפואית, במטרה לספק למשתתפים כלים להתמודדות עם מצבי הדחק והמתח השונים הנובעים מהמחלה. הקבוצה מהווה גם מקור לקבלת מידע רפואי ופסיכו-חינוכי לגבי המחלה, המסייע להפחית את רמות החרדה ואי הוודאות הנובעים מחוסר הידע.