חשיבות האיתור והטיפול המוקדם

מחלות המעיים הדלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית, הן מחלות כרוניות, המשפיעות על חיי החולים בתחומים שונים. בשל התסמינים והמאפיינים של מחלות אלה, הקשורים בבעיות במערכת העיכול, הן עלולות לגרום לתת תזונה בקרב החולים.

ישנה חשיבות גדולה לאיתור מוקדם של חולים הסובלים מתת תזונה, על מנת להתאים להם טיפול תזונתי, ולתכנן התערבות תזונתית  אישית מוקדם ככל האפשר.

אופטימיזציה של מצב תזונתי חשובה למניעת סיבוכים תזונתיים של תת תזונה, וכן למניעת התלקחויות.

 

תת תזונה במחלות מעי דלקתיות

תת תזונה של חלבון וקלוריות יחד עם משקל ירוד מדווח בקרב 85-20% מחולי קרוהן  ובקרב 40-20% מחולי קוליטיס כיבית (הטווח הרחב נובע עקב שיטות הערכה שונות לתת תזונה).

אצל ילדים, בנוסף לתת תזונה עלולה להיות גם פגיעה בגדילה ובהתפתחות המינית.

בין 65% ל- 75% מחולי הקרוהן יימצאו במשקל ירוד בזמן גילוי המחלה.

חסרים תזונתיים ותת תזונה שכיחים יותר בחולים עם מחלה חריפה, אך עלולים להופיע גם בתקופת רגיעה של המחלה.

חסרים תזונתיים כמו חוסר ויטמינים ומינרלים, עלולים להופיע גם אצל חולים במשקל תקין וגם אצל אלו שיש להם עודף משקל.

 

תוצאות של תת תזונה

אנשים הסובלים מתת תזונה חווים בעיות והשלכות שונות:

  • מחסור בוויטמינים ומינרלים עם השלכות בריאותיות.
  • אי מיצוי פוטנציאל הגובה במתבגרים.
  • עיכוב הבגרות המינית בילדים.
  • מחלת עצם (אוסטיאופורוזיס ואוסטיאומלציה).
  • סיכון פוסט ניתוחי: ריפוי פצעים לקוי ועלייה בסיכון לזיהומים ואֶלַח דם (ספסיס).
  • סטרס פסיכוסוציאלי: חרדה ודיכאון, פגיעה בהערכה עצמית ותפקוד חברתי – כל אלה עלולים להיגרם כתוצאה מתת תזונה.

 

הגורמים לתת תזונה בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות

התפתחות של תת תזונה בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות עלולה לנבוע מסיבות רבות:

  1. ירידה באכילה ובצריכת מרכיבים תזונתיים מסיבות רבות ושונות:
  • חוסר תיאבון ובחילות, בעיקר כחלק מהמחלה הדלקתית והשפעת TNF-α גבוה בדם.
  • הגבלות תזונתיות שונות במסגרת הטיפול במחלה, כגון דיאטה דלת לקטוז וסיבים, העלולה לגרום לצריכה לא מספקת של חלבון וקלוריות.
  • שינויים בחוש הטעם בעקבות חוסר אבץ, נטילת תרופות ועוד.
  • כאבי בטן ושלשול המקטינים את הצריכה התזונתית ואת הרצון לאכול, ומגבירים את הפחד הקשור באכילה.
  • שובע מוקדם, כנראה עקב האטה בריקון הקיבה.
  • היצרויות במעי המונעות אכילה, ואירועים חוזרים של חסימות מעי חלקיות. 
  1. עליה בהוצאה אנרגטית ודרישה מוגברת למרכיבים תזונתיים שונים במחלה פעילה. ההוצאה האנרגטית במנוחה עלולה להתגבר בנוכחות חום ודלקת, ובמצב כזה עולה גם הדרישה לאנרגיה ולמרכיבים תזונתיים כמו חלבון ואבץ.
  2. איבוד חלבון בדליפה מכלי דם קטנים (דליפה קפילרית) שברקמה הדלקתית לתוך חלל המעי  (Protein  losing enteropathy)
  3. פיסטולות - איבוד מרכיבים תזונתיים ועיכול לקוי במצבים של הופעת פיסטולות.
  4. תופעות לוואי של תרופות
  5. ניתוחים – כריתת מקטעים מהמעי גורמת לפגיעה בספיגה. לדוגמה, כריתת איליאום סופי (טרמינל איליאום - החלק הסופי של המעי הדק שלפני המעי הגס), תפגע בספיגת B12 ומלחי מרה.
  6. שלשולים - תת ספיגה ואיבוד מינרלים בשלשולים, וכן איבוד ברזל בשלשול דמי.

מרכיבי הערכה תזונתית

הערכה תזונתית כוללת מספר רמות הערכה:

  1. הערכה אנטרופומטרית - משקל, גובה, BMI, שינוי במשקל והיקף אמצע זרוע.
  2. הערכה פיזיקלית -  נעשית תוך שימת דגש על איבוד שריר, הופעת סימנים לחסרים שונים כמו חתכים בזוויות הפה, נשירת שיער, דלקת בלשון ועוד, והערכת חוזק שריר המשתקפת למשל בכוח המופעל בלחיצת יד. 
  3. מדדים ביוכימיים והמטולוגיים - בדיקות דם כמו CRP, אלבומין, סך חלבון, המוגלובין, B12, ברזל בדם, פריטין, זרחן, סידן, מגנזיום וחומצה פולית. אלו הן בדיקות שגרתיות, הנערכות לחולי מחלות מעי דלקתיות בנוסף לבדיקות אחרות המתבצעות בהתאם לבקשת הרופא המטפל (תדירות הבדיקות תיקבע לפי רמת פעילות המחלה).
  4. הערכה דיאטטית - הערכת צריכה תזונתית יומית למספר ימים אחרונים, חישוב כמות הקלוריות, החלבון, הברזל, הסידן ומרכיבי מזון רלוונטיים אחרים, והשוואה להמלצות המקובלות לפי גיל, מין ומשקל גוף רצוי. לפיכך, חשוב מאוד לנהל יומן אכילה ושתייה ככלי בדיקה לפני הגעה  לייעוץ.
     

הטיפול בתת תזונה

הטיפול בתת תזונה בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות כולל טיפול ראשוני בדלקת עם תמיכה תזונתית מותאמת אישית. התאמת תכנית תזונתית לחולה במחלת מעי דלקתית משולה להרכבת פאזל המתאים אישית לכל מטופל.

בביצוע הערכה תזונתית והערכה אישית על ידי דיאטנית מוסמכת, יש לקחת בחשבון גם את  הפן של אורח חיי המטופל: עיסוקו, סגנון החיים שלו, תפקודו החברתי והמשפחתי, מצב הרוח שלו ועוד.

התכנית התזונתית תיבנה יחד עם המטופל ומתוך הבנת העבר, ההווה והעתיד הצפוי לו בתחום הקליני-תזונתי.

הרכבת תכנית תזונתית תיעשה מתוך מבחר אפשרויות תזונתיות: תפריט מזון, תפריט מזון משולב עם מזון רפואי, מזון רפואי לשתייה כהזנה בלעדית, הזנה בצינורית  לקיבה. במקרים מסוימים במסגרת האשפוז ניעזר בהזנה לתוך הווריד (הזנה פרנטרלית), שיכולה להיות בלעדית כמו  במקרה של חסימת מעי ולפני ניתוח, או בשילוב עם מזון רפואי ו/או תפריט דיאטה.

ביקור וייעוץ מרפאה אצל דיאטנית מומחית IBD חשוב כחלק ממעקב מסודר גם במצב רגיעה של המחלה. במצב זה, יש לבדוק לפחות אחת לשנה האם התפריט מגוון דיו, האם יש מקום לתוספות והשלמות של ויטמינים ומינרלים, והאם המשקל תקין לגובה - זאת במטרה להימנע מתת משקל או מהשמנה.

התמיכה הקלורית

התמיכה הקלורית היא הראשונה במעלה במסגרת תמיכה תזונתית לילדים, מתבגרים ומבוגרים. ישנה חשיבות רבה להכללת כמות קלוריות מספקת בתזונה היומית. כך החלבון ינוצל היטב, ותהיה תמיכה נאותה לחולה, שתסייע למניעת התוצאות השליליות של תת תזונה כפי שפורטו לעיל (התייחסות לחוסר ויטמינים ומינרלים תיעשה במאמרים אחרים).

מקורות הקלוריות הן בפחמימות, חלבון ושומן שבמזון. הפחמימות הן קלוריות זמינות ולרוב קלות לעיכול. רוב המזונות מכילים תערובת של פחמימות, חלבון ושומן, לדוגמה: לחם וביסקוויט מכילים בעיקר פחמימה ומעט חלבון ושמן.

להלן מספר טיפים בנושא:

  • יש להכליל בטיפול מזונות שיהיו תואמים לדיאטה המומלצת לאותו זמן, כמו לדוגמה הגבלת סיבים, אם נדרש, וכמובן בהתאמה להעדפות המטופל.
  • חשוב שהקלוריות יגיעו ממזון שהינו בריא ואינו נמנה על קטגוריית המזון המהיר. כך לדוגמה, העדיפו אורז, אטריות אורז ונודלס בהכנה ביתית, מאשר אטריות מוקפצות עם רטבים מוכנים ומתובלים מדי. כמו כן, העדיפו עוף ללא עור בהכנה ביתית מאשר שניצלים והמבורגרים הנמכרים בדוכני מזון.
  • העדיפו שמן זית, חלבה וטחינה, אם אינכם מוגבלים בצריכת שומן, מאשר מאפים העשויים ממרגרינה. זכרו ששמן מספק פי 2 קלוריות יותר מפחמימה ומחלבון (9 קלוריות לכל גרם שומן לעומת 4 קלוריות לגרם חלבון או פחמימה). עם זאת, ישנן העדפות בריאותיות לסוגי שמנים מסוימים, בעוד שצריכה עודפת של שמנים אחרים עלולה לגרום לנזקים בריאותיים.
  • הקפידו על ארוחות ביניים קטנות כדי להתגבר על חוסר תיאבון ותחושת מלאות.
  • הקפידו על ארוחת בוקר וגם על ארוחת לילה לפי יכולת האכילה שלכם.
  • חשוב שתכינו מראש חטיפים בריאים לארוחות ביניים, שישמשו אתכם גם ביציאה מהבית, בעבודה ובלימודים, כגון קרקרים ללא שומשום, בייגלה ללא שומשום וכו'.
  • גם מיצים טבעיים מסוננים, כדוגמת כמו מיץ רימונים מסונן ומיץ תפוחים טבעי, עשויים לספק מענה קלורי הולם.

לסיכום, ישנה חשיבות רבה לאיתור מוקדם של תת תזונה, ולטיפול שמותאם לנקודת הזמן של המחלה (התלקחות, רגיעה).

חשוב שהטיפול התזונתי בחולי IBD יהיה חלק מטיפול כולל ורב מקצועי, ויכיל את הפן של תמיכה אישית.

מאחר ומדובר במחלה כרונית, ישנה חשיבות עצומה לכך שהחולה יהיה במעקב ובטיפול קבוע אצל דיאטנית קלינית, למניעת חסרים תזונתיים ולשמירה על מצב תזונתי מיטבי ככל הניתן.

מעוניינים בטיפים ומתכונים לתמיכה קלורית? פנו לפינת השף בנושא "קלוריות בריאות בארוחות ביניים".