אנמיה מוגדרת כמצב של חסר בתאי דם אדומים. חוסר ברזל הוא הגורם העיקרי לאנמיה.

האנמיה שכיחה בשיעור של 80-60% בקרב מבוגרים שחולים במחלות מעי דלקתיות.

שכיחות של חוסר ברזל מדווחת אצל כ-39% מהמבוגרים החולים בקרוהן, ואצל כ-81%

מהמבוגרים החולים בקוליטיס כיבית.

הברזל הינו מינרל בעל תפקיד חשוב ביצירת המוגלובין ומיוגלובין  - תרכובות הנושאות חמצן בדם (המוגלובין) ובשריר (מיוגלובין). הברזל הינו מרכיב חשוב גם בחומרים פעילים אחרים. אצל חולים במחלות מעי דלקתיות, מצב של חוסר ברזל עלול להיגרם כתוצאה מהתהליך הדלקתי, כתוצאה מדימום חריף או מתמשך במערכת העיכול, וכן עקב תת ספיגה ממערכת העיכול בזמן דלקת כרונית במעי הדק.

התוצאה היא אנמיה שגורמת לתחושת חולשה ועייפות, וכפועל יוצא מכך - לירידה באיכות החיים. בקרב פעוטות, ילדים ומתבגרים עלולות להיגרם גם הפרעות קוגניטיביות.

הערכת האנמיה ובדיקת סיבותיה תיעשה על ידי הרופא המטפל.

הגורמים התזונתיים העיקריים לאנמיה הם חסרים של ברזל, ויטמין B12  וחומצה פולית.

 

תוספים לטיפול באנמיה

קיימים תוספי ברזל, המיועדים לטיפול באנמיה על ידי שיפור רמת ההמוגלובין. ניתן לקבל תוספים אלה בעירוי או  דרך הפה בכדורים, טיפות או סירופ. 
תוספי ברזל הניתנים דרך הפה עלולים לגרום להחמרה של סימפטומים כגון: כאבי בטן,  בחילות ושלשולים, וקשה לנבא מראש למי תהיה סבילות טובה אליהם ולמי פחות. ישנו שוני רב בסבילות בין סוגי התכשירים הקיימים בבית המרקחת. שוני זה נובע בין השאר מכמות הברזל המצויה בתכשיר וכן מסוג התרכובת שלו (לדוגמה, מלח כמו ברזל-גלוקונאט וברזל-סולפאט מול קומפלקס ברזל). אחוז הספיגה של התכשירים נע מ-3% עד 15%, כאשר הוא משתנה בהתאם לסוג הברזל בתכשיר. חשוב לקרוא את הכתוב על אריזת התוסף, ולבדוק את תכולת הברזל האלמנטרי - זהו הברזל הזמין לספיגה. 
 תוספת של ברזל עלולה להעלות את הסטרס החמצוני, ובמצב של דלקת פעילה תוסף 
 הברזל הניטל דרך הפה לא ייספג ביעילות. לפיכך, ישנה חשיבות לעיתוי התחלת מתן תוסף 
 הברזל. 
כאשר קיים חסר משמעותי של ברזל, אזי תוספת הברזל הינה חיונית ויעילה בשיפור הקליני. מנגד, ישנה חשיבות רבה גם לצריכה נאותה במזון לצורך תחזוקה ולמניעת חסרים. 
 

הצריכה היומית של ברזל, המומלצת לאנשים בריאים:

ילדים 8 מ"ג ליממה
גברים ונשים לאחר הפסקת מחזור חודשי  8 מ"ג ליממה
בנים מתבגרים 11 מ"ג ליממה
בנות מתבגרות 15 מ"ג ליממה
נשים בגיל הפריון 18 מ"ג ליממה
הריון 27 מ"ג ליממה

למותר לציין, כי במצבי חסר ברזל, הדרישה לצריכה יומית של ברזל גבוהה יותר מאשר במצב הבסיסי.

מקורות ברזל במזון  

ברשימת המזונות העשירים בברזל נמצאים:

  • בשר בקר אדום (רצוי רזה וללא שומן), בשר הודו אדום, עוף, דגים, טחינה וחלבה.
  • פירות יבשים וקטניות, אך אלו אינם מומלצים לחולים עם דלקת פעילה, שסובלים משלשולים ומגזים.
  • איברים פנימיים כמו כבד וטחול – גם אלו עשירים מאוד בברזל, אך אינם מומלצים. לדוגמה, כבד עוף עשיר בברזל, אך נמצא שהוא מכיל מתכות כבדות רעילות מסוג קדמיום וניקל.

תכולת ברזל במזונות שונים:

מזון מהחי

מזון תיאור מנה כמות ברזל במ"ג
כבד עוף (לא רצוי) 100 גרם 8.4
כבד בקר (לא רצוי) 100 גרם 6
בשר בקר מבושל 100 גרם 2.3-3.5
הודו אדום מבושל 100 גרם 2.3
הודו מבושל - חזה 100 גרם 1.2
עוף מבושל - חזה 100 גרם 0.9
עוף מבושל - שוק ללא עצם   100 גרם 1.3
טונה – דג משומר 100 גרם 1.4
סרדינים 4 סרדינים (100 גר') 1.4
דג נסיכת הנילוס מבושל 100 גרם 0.9
דג סלמון מבושל 100 גרם 0.7
דג אמנון מבושל 100 גרם 2.5

מזון מהצומח

מזון תיאור מנה כמות ברזל במ"ג
טחינה גולמית 2 כפות 1.1
טחינה גולמית-מלאה 2 כפות 3.4
חלבה 25 גרם 0.8
שקדים 20 יחידות 1.1
אגוזי מלך 6 יחידות 0.8
תאנים יבשות 2 יחידות 0.8
תמרים יבשים 2 יחידות 0.4
משמשים מיובשים 3 יחידות 1
סלט חומוס 2 כפות 0.6
חומוס גרגירים מבושל חצי כוס 2.1
אפונה ירוקה (ללא תרמילים) חצי כוס 1.3
עדשים מבושלות חצי כוס 2.9
צימוקים 2כפות (30 גרם) 0.6
טופו 2 כפות 2.4

 

ספיגת ברזל

לברזל שמקורו במזון מן החי (עוף, הודו, בקר) יש רמת ספיגה טובה יותר לעומת ברזל שמקורו מן הצומח (קטניות, פירות יבשים וירקות עליים).

40% מהברזל הקיים במוצרי בשר מופיע כתרכובת "הֶם" (Heme) כחלק ממולקולת ההמוגלובין, ובצורתו זו הוא נספג היטב. שאר הברזל מופיע כברזל יוני +2 וברזל +3. במזונות מן הצומח הברזל הינו יוני בלבד. הברזל היוני מושפע בספיגתו מגורמים שונים, וספיגתו נמוכה מה"הֶם".

ישנם חומרים המפריעים לספיגה של הברזל במעי כגון: חומצה פיטית המצויה בסובין חיטה ובדגנים מלאים, וחומצה אוקסאלית המצויה בעלים ירוקים ובקקאו. כמו כן, תכשירי סידן ואבץ, תה חזק ומוצרי חלב מפריעים אף הם לספיגת ברזל. מומלץ להימנע מלצרוך מזונות המפריעים לספיגת הברזל בסמוך לארוחה הכוללת מזונות עשירי ברזל, או בסמוך לנטילת תוספי ברזל דרך הפה.

מצד שני ישנם גורמים המגבירים את ספיגת הברזל, כגון ויטמין C, ואותם כדאי לשלב יחד באותה ארוחה. מקורות לוויטמין C המתאימים לשילוב באותה ארוחה הינם: מיץ לימון טרי לתיבול, מספר פרוסות עגבנייה טרייה ללא קליפה וללא גרעינים. למי שאינו מוגבל בצריכת ירקות ופירות: עגבנייה טרייה שלמה, פלפל, קיווי ,מלון, תות שדה (רצוי תות אורגני בשל תכולת חומרי ההדברה בתותים מגידול רגיל).

אם אתם נוטלים תוספי ברזל, מומלץ לשלב אותם עם מזון המכיל ויטמין  C, למשל חצי כוס מיץ תפוזים/מנדרינה מסונן, ולא יחד עם מוצרי חלב.

כדאי להתייעץ עם הרוקח לגבי תכשירים שיתאימו לכם אישית, לפי המינון המומלץ על ידי הרופא ולפי סבילותכם. אם רוב הכדורים שניסיתם אינם נסבלים על ידכם, אפשר ליטול ברזל בטיפות ולחלק את הכמות למנות קטנות במשך היום.

 

לסיכום, אנמיה הינה תופעה שכיחה אצל חולי מחלות מעי דלקתיות. הגורם השכיח לכך הוא חוסר בברזל, הנגרם הן מאיבוד דם ,הן מבעיות ספיגה והן מהתהליך הדלקתי.

הצורך בתוספת ברזל בעירוי או דרך הפה ייקבע על ידי הרופא המטפל.

עם השגת שליטה בדלקת והגעה לרגיעה של המחלה, חשוב לדאוג לתזונה מאוזנת ככל האפשר, הכוללת תכולת ברזל אופטימלית מהמזון, תוך התחשבות במגבלות הדיאטה המומלצת למצב הנתון של המחלה.

קראו גם את כתבתי בנושא "ויטמין B12 וחומצה פולית במחלות מעי דלקתיות". כמו כן, אם ברצונכם לעבור ממילים למעשים ולמאכלים טעימים ובריאים - קראו את הכתבות של שף ד"ר רני פולק על "בישול עם בשר בקר" ו"בישול עם בשר הודו אדום".