ויטמין D  - נא להכיר 
ויטמין D הוא ויטמין מסיס שומן, נגזרת של כולסטרול. מדובר בוויטמין חשוב: חשוב לשמירת שלמות העצמות, חשוב לספיגת סידן תקינה במערכת העיכול, חשוב למניעת איבוד סידן וזרחן דרך הכליות, חשוב בוויסות רמות סידן וזרחן בדם, וחשוב למינרליזציה תקינה של עצם ושיניים.

 

 

מנין הוא מגיע אלינו? 
אנו יכולים לקבל ויטמין D דרך המזון ואנו יכולים ליצור ויטמין D פעיל ברקמת העור שלנו עם חשיפתו לקרינה אולטרה סגולה הקיימת באור השמש. עם זאת, יש לדעת ולזכור כי קרינת השמש משתנה בעונות השנה ובשעות היום השונות, וכי חדירת קרני השמש האולטרה סגולות עלולה להיחסם כתוצאה מפיח ועשן ומזכוכית החלון. אפילו כיסוי גופנו בלבוש מלא ומריחת קרמים חוסמי קרינה יגרמו לירידה בשפעול הוויטמין ובהפיכתו למרכיב פעיל. כמו כן, פעילות הכליות והכבד חשובה להמשך הפיכת ויטמין D  לצורתו הפעילה. 

 

 

ויטמין D בחולים עם מחלות מעי דלקתיות

בקרב מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית, מדווחת רמה נמוכה של ויטמין D  בשכיחות של 75%.

בודקים זאת באמצעות בדיקת 25 הידרוקסי-ויטמין D  י (25-OH D, calcidiol) בסרום הדם.
רמה תקינה בדם הינה - מעל 30 ng/ml .
חוסר ויטמין מוגדר במצב שמתחת ל-10 ng/ml  (=25 מילימול), וחוסר יחסי במצב של ng/ml  10-29.
במחקרים שבדקו שכיחות של חסר בוויטמין D  אצל חולים במחלות מעי דלקתיות נמצא כי:
אצל 25% מהמבוגרים עם מחלת קרוהן נמצא חסר חמור, כשהוויטמין הינו ברמה שמתחת ל-ng/ml  10. 
ל 26-6% מהילדים עם מחלת מעי דלקתית יש ריכוז ויטמין D  נמוך מ- .15 ng/ml
בקנדה נמצא כי ל-8% מהמבוגרים עם מחלת קרוהן יש חסר חמור של ויטמיןD , ול-22% יש חסר בינוני.
באירלנד נמצא כי ל- 19% מחולי הקרוהן יש חסר ברור בקיץ. זאת לעומת 50% בחורף.
השונות בשכיחות החסר נובעת מגורמים גנטיים וסביבתיים כגון תזונה וחשיפה לשמש, וכן מגורמים הקשורים למחלת המעי הדלקתית, כמו תת ספיגה וירידה באכילה בגלל חוסר תיאבון ובחילות (במצב של התלקחות המחלה או בעקבות נטילת תרופות).
כמו כן, מחלת מעי דלקתית יכולה להיות קשורה בהפרעה במטבוליזם הוויטמין. הפרעה זו מתבטאת בריכוז לא תקין של הורמון הפרא-תירואיד(PTH)  ובעיכוב בהפיכת ויטמיןD   לוויטמין פעיל (הפיכת25-OH D  ל- 1,25-hydroxyvitamin ). תהליכים אלו מתווכים על ידי חומרים, המופרשים במצב הדלקתי הפעיל (ציטוקינים דלקתיים).
ויטמיןD  נחקר גם כמרכיב טיפולי במחלות מעי דלקתיות בשל פעולתו כווסת (רגולטור) בתהליכים חיסוניים. עם זאת, עדיין אין עדויות מספקות לקביעת תרומת תוספת ויטמיןD  כתרופה וכגורם לריפוי. 
 
רמה נמוכה של ויטמין D - המשמעות
אחת ההשערות הרווחות הינה, כי רמה נמוכה של ויטמין D מהווה סמן למצב בריאותי ירוד של האדם. נמצא קשר בין ריכוז נמוך של ויטמין D לבין סיכון גבוה יותר ללקות במחלות ותופעות שונות כמו מחלות לב וכלי דם, מחלות זיהומיות והפרעות במצב הרוח. ההשערה היא, שהתהליך הדלקתי המתרחש במחלות שונות מביא לירידה ברמות של ויטמין D.
כמו כן נמצא, כי רמה נמוכה של ויטמין D בדם קשורה בסיכון מוגבר לזיהומים אצל חולים מנותחים,  ויש לתקן את החסר בוויטמין בטרם פונים לביצוע הניתוח המיועד.
למרות האמור לעיל, לא תמיד ניתן להשיג שיפור משמעותי במצב הבריאותי על ידי תיסוף של ויטמין D. כדי לקבל הערכה טובה באשר לתועלת שמניבה תוספת של הוויטמין, מתנהלים כיום מספר מחקרים, הבוחנים את השפעת תוספי ויטמיןD  על הסיכון למחלות לב, סרטן, סוכרת, זיהומים, ירידה בתפקוד קוגניטיבי ושברים.

 

חסר בוויטמין D  ומחלת עצם
חסר בוויטמין D הינו אחד המנגנונים להתפתחות מחלת עצם. מחלת עצם המתבטאת בירידה בצפיפות העצם הינה בעיה שכיחה אצל חולים במחלות מעי דלקתיות, ובעיקר אצל חולי קרוהן. הסיכון לשברים גבוה יותר אצל חולים אלה לעומת שאר האוכלוסייה. 
ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות והתקדמות המחלה בקרב החולים, כגון:  טיפול בסטרואידים, משך פעילות והתלקחות המחלה, גיל, עיכוב בגדילה בילדים ומתבגרים, חסר בסידן, חסר בוויטמין K  וחסר בוויטמין D.
לפיכך, חשוב לטפל לפני הכול במחלה עצמה, על מנת להשיג רגיעה. כמו כן, יש לשמור על תזונה מאוזנת ומגוונת ככל האפשר בהתאם למצב המחלה הנוכחי, לבדוק צריכה נאותה של ויטמין D וסידן מהמזון, לבדוק ולקבוע את מינון התוספות הנדרשות בכדורים, וכן להקפיד על פעילות גופנית של תרגילי כוח והתנגדות, כתחזוקה וכמניעה של דלדול עצם.

 

 

ספיגת ויטמין D
ויטמין D, שהוא כאמור מסיס שומן, נזקק לסביבה שומנית במזון על מנת להיספג כראוי במעי. לפיכך, באותה ארוחה חשוב שיהיה שומן. לדוגמא : ויטמיןD  בחלמון הביצה נמצא בסביבה שומנית של החלמון, והויטמין שמוצרי החלב מצוי יחד עם השומן הטבעי שבמוצרי חלב.
כאשר קיימת הפרעה בספיגת שומן, כמו בחסימת דרכי מרה ולאחר כריתה נרחבת של מעי דק סופי (ראו פסקה בנושא תת ספיגה של שומן, בכתבה "תזונה ומחלות מעי דלקתיות"), גם ספיגתו של ויטמין D תהיה נמוכה ותתרום לחסר בוויטמין. לפיכך, במצבים אלה יש להקפיד על תוספת מתאימה וכמובן על חשיפה נאותה לשמש.
ההמלצה לצריכה היומית היא     600 יחידות ליום לילדים ולמבוגרים. 
                                                        800 יחידות למבוגרים מעל גיל 70.
 
מקורות ויטמין D  במזון 
ויטמין D נמצא במוצרי חלב, בעיקר באלו המועשרים בוויטמין D. כמו כן, הוא נמצא בחלמון ביצה, דגים וכבד (יש לזכור שכבד עלול להכיל מתכות כבדות, ולכן רצוי להימנע ממנו - ראו כתבה בנושא "בישול ביתי, מסעדה ומה שביניהם").
תכולת הוויטמין במוצרים אלו תלויה בחשיפתן של הפרות והתרנגולות לשמש, ובמזון שהן קיבלו. לכן יש שונות גדולה בין מוצרי המזון.
להלן דוגמה לתכולת ויטמין D  ביחידות בינלאומיות (IU):
 
100 גרם דג שמן כגון סלמון      200-100 יחידות 
100 גרם בשר, עוף, הודו           12  יחידות
1 ביצה                                          26  יחידות
1 פרוסת גבינה קשה                  4-3 יחידות
100 גרם גבינה רכה מועשרת בוויטמין D  י40 יחידות

 

אם אתם מעכלים היטב מוצרי חלב, השתמשו במוצרי החלב המועשרים בוויטמין (אלו שהוסף להם הוויטמין). אם יש לכם בעיה בעיכול לקטוז, השתמשו בגבינות קשות וחצי קשות, המכילות כמות מופחתת של לקטוז ,בחרו גבינות באחוזי שומן של לא פחות מ3%. שימו לב לעובדה, שגבינות שמנות מאוד עשויות אמנם להכיל כמות גדולה יותר של ויטמין D , אך בה בעת הן מכילות גם יותר שומן רווי וכולסטרול.

 

נטילת תוספים תחת מעקב
אצל אנשים הסובלים מחסר בוויטמין D  שאובחן בבדיקת הדם, או מבעיית ספיגה (תת ספיגה), יש צורך בנטילת מינון גבוה יותר של הוויטמין, כדי להגיע לרמה תקינה בדם. לשם כך נדרשת תוספת בכדורים או בטיפות.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי עודף ויטמיןD  ונטילה עודפת ממנו, יכולים להזיק לאדם, ולגרום להפרשה יתרה של סידן ואף לרעילות. בהתאם לאמור, יש לבצע בדיקת דם לבדיקת רמת ויטמין D  ורמת  PTH (הורמון הפרא-תירואיד), כדי לקבוע את מינוני תוספת הסידן וויטמין D  הרצויים. חשובה מאוד ההתאמה בין מינון הסידן הרצוי ומינון תוספת ויטמיןD  גם בהתאמה לצריכה התזונתית של סידן בתפריט האישי.

 

 

לסיכום, לחולי מחלת מעי דלקתית, ובעיקר לחולי קרוהן, יש סיכון מוגבר לחסר בוויטמיןD   ולהתפתחות מחלת עצם. אי לכך, ישנה חשיבות גדולה לצריכה מספקת של הוויטמין דרך התזונה ובמסגרת ייעוץ תזונתי מתאים, הלוקח בחשבון את בחינת האופציה לתוספת על פי התאמה אישית.
תוספים לוויטמין D קיימים בצורת טיפות ובצורת כדורים, וקביעת המינון תיעשה על ידי הרופא.  
באשר לחולים שכבר פיתחו אוסטיאופורוזיס -  טוב יעשו אם יפנו לייעוץ אנדוקרינולוג מומחה עצם, להערכה יסודית ולמעקב מסודר בתיאום עם מרפאת הגסטרו.
ישנה חשיבות רבה לפעילות גופנית מתאימה לחיזוק העצם והשרירים, תוך הדרכה ובהתאמה אישית למצב הרפואי של כל אדם. 

 

ועכשיו, זה הזמן לעבור לכתבתו של שף ד"ר רני פולק  על "בישול עם מוצרי חלב", וליישם את האמור לעיל במתכונים טעימים, עשירים בוויטמין D ובריאים במיוחד.