לא כל המידע הוא זהב!

"ידע הוא כוח" אמר הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון, ואכן, ידע מאפשר לנו להתמודד נכון יותר עם המציאות ולפתור את בעיותינו בהצלחה רבה יותר. לעומת זאת, העדר ידע או בורות, גורמים לנו לנקוט מהלכים לא נכונים שעלולים לפגוע בנו. הנחה זו תקפה לתחומים רבים, וביניהם גם לתחום הבריאות בכלל ולטיפול במחלות מעי דלקתיות בפרט. ידע מאפשר התמודדות טובה יותר עם המחלות והקשיים הנלווים אליהן, ומוביל לפתרונות טובים יותר. חוסר ידע, או גרוע מכך - ידע מוטעה, עלולים לגרום לנו לנקוט מהלכים לא נכונים, אשר עלולים בסופו של דבר לפגוע בבריאותנו.

אם כך, ידע הוא אכן כוח, אך אליה וקוץ בה. בעבר, כאשר הידע היה נחלתם של מעטים, אלו היוו סמכות שאין מערערים עליה. כיום, כאשר מקורות המידע רבים, מגוונים וחשופים לכל עין, המצב השתנה - אין כבר בעלי סמכות הזוכים לציות עיוור. זאת ועוד, אמנם יש לנו מקורות ידע רבים, אך לא כולם אמינים, מדויקים או מובנים. לא כולנו יודעים כיצד ניתן לבדוק את מקורות הידע המציפים אותנו מכל עבר, ולהעריך את אמינותם ודיוקם. כשמדובר במחלות וברפואה, הדבר עלול להיות גורלי.  במקרים רבים, ריבוי מקורות מידע רפואי, מקנה אשליה מסוכנת של ידע, שעלולה להטעות ולהזיק.

הבנה של ידע רפואי דורשת הכרה מעמיקה של נושאים בתחומי הביולוגיה והכימיה, שמטבע הדברים אינה נחלתו של הקהל הרחב. במהלך השנים נתקלתי לעיתים קרובות במטופלים, חולים במחלות מעי דלקתיות, שהסתמכו על הנחות שגויות וידע מוטעה ששאבו ממקורות שונים, ובהתאם לכך קיבלו החלטות לא נכונות שפגעו בבריאותם. 

במאמר זה אנסה להעלות מיתוסים, מושגים וטיעונים שונים ששמעתי במשך השנים ממטופלים שלי – ולהעמיד דברים ועובדות על דיוקם.

טיעון: תרופה "טבעית" טובה יותר מתרופה "כימית"

על מנת להבין טיעון זה ולקבוע את תקיפותו, יש להבין תחילה למה מתכוונים כאשר אומרים "טבעי" או "כימי". כולנו נוטים להניח אוטומטית שחומר "טבעי" שנוצר בלי התערבות אנושית, הינו בטוח ואמין יותר, והשימוש בו אינו כרוך בסיכון, אך האם אכן כך הוא? הרי כל אחד מאיתנו יכול להעלות בראשו שורה ארוכה של חומרים "טבעיים" שהינם מסוכנים וקטלניים, כמו למשל ארס נחשים, פטריות רעל, אדי גופרית וכיו"ב. מכאן, שהידיעה שחומר כלשהו הינו "טבעי", אינה מקנה לנו ביטחון שהוא לא מזיק.

מאידך גיסא, הביטוי חומרים "כימיים" (ביטוי משונה - וכי יש חומר כלשהו, טבעי או סינתטי, שאינו כימי?) מתייחס לחומרים שיוצרו ביד אדם. לחומרים אלה יש תדמית של חומרים מסוכנים העלולים לגרום נזק, האמנם? לאו דווקא. לעיתים ההיפך הוא הנכון, שהרי ייצור הנעשה בידי אדם הינו מבוקר, ולכן מאפשר לנו לדעת בדיוק מוחלט איזה חומר יש בידנו, באיזו כמות, ואילו חומרים נוספים נלווים אליו. זאת ועוד, בעוד שעל חומרים "טבעיים" אין כל פיקוח ותיעוד של תופעות לוואי שהם גרמו, הרי שעל תרופות יש גם יש. לפיכך, גם אם נדמה לנו  שחומרים "טבעיים" הם בטוחים לבריאותנו, האמת היא שחומרים רבים שנמכרים כטבעיים ובטוחים, עלולים לגרום לתופעות לוואי, שהמשתמשים אינם מודעים להן  עקב חוסר בתיעוד מתאים. 

 

  טיעון: יש להימנע מנטילת תרופות כי הן גורמות לתופעות לוואי

תופעת לוואי הינה תוצאה לא מתוכננת של מתן תרופה, אשר נועדה ליצור אפקט אחד אבל גורמת לעיתים לאפקט אחר לא רצוי. חשוב להדגיש, כי רוב תופעות הלוואי מתרחשות רק באחוז קטן מן המקרים, שאלמלא כן לא היו משתמשים כלל בתרופות. כמו כן, אין לשכוח כי התרופות ניתנות כדי למנוע את הנזק הנגרם מהמחלה, וכי תמיד יש לשקול את הסיכוי לנזק מן התרופה לעומת הסיכוי לנזק מן המחלה בגינה נוטלים את התרופה.

 

  לדוגמה, התרופות מקבוצת התיופורינים עלולות לגרום לדלקת של הלבלב, הפרעה בתפקודי כבד וירידה במספר התאים הלבנים. מצד אחד, התיאור נשמע מפחיד למדי, אך מצד שני אם נבדוק באיזה אחוז מן המקרים קורות תופעות הלוואי הללו, נמצא שדלקת של הלבלב מתרחשת בפחות מ- 5%, פגיעה בתפקודי הכבד בפחות מ- 5%, וירידה במספר התאים הלבנים בכ-20%. לא פחות חשוב מכך, תופעות אלה חולפות עם הפסקת התרופה. אם כך, מה נעשה כשלפנינו חולה קרוהן במצב התלקחות של המחלה, עם יציאות שלשוליות מרובות ליום, ירידה במשקל, אנמיה, חוסר יכולת לתפקד ואיכות חיים ירודה? אין ספק כי כאשר מול 100% מחלה  מונח סיכון של 5% תופעת לוואי, מן הראוי לבחור בסיכון הנמוך והשולי ולהנחות את החולה על נטילת התרופה. 

תמיד יש לשאול: מה עלול לקרות אם ניטול את התרופה, אבל לא פחות חשוב לשאול: מה עלול לקרות אם לא ניקח את התרופה?

 

  טיעון: נטילת תרופות גורמת להתמכרות ותלות בתרופות

לצורך בירור תקיפותו של טיעון זה, יש להבין תחילה מהי התמכרות. התמכרות הינה מצב בו אדם נוטל חומרים שמזיקים לו (כגון סמים), ואינו מסוגל לחדול, שכן אי נטילתם עלול לגרור תסמינים גופניים ונפשיים קשים ובלתי נסבלים. הצורך בנטילת החומר הוא כל כך חזק עד כי האדם המכור עלול להיגרר להתנהגויות פוגעניות, אלימות ומזיקות כדי להשיג לעצמו את החומר.

אמנם גם כאשר מדובר במחלה כרונית, יש ליטול את התרופות לאורך זמן, והפסקתן עלולה לגרום להתלקחות מחודשת של המחלה. עם זאת, אין מקום להשוות בין הצורך ליטול תרופה כדי למנוע התלקחות מחלה, לבין הצורך לקחת סם כדי להימנע מתסמינים הנגרמים עקב חסרונו.

אכן, חולה הנוטל תרופה תלוי בה כדי למנוע התלקחות. עם זאת, באותה מידה הוא תלוי במכוניתו כדי לנוע ממקום למקום, בטלפון שלו כדי לתקשר עם אחרים, בבגדיו כדי להגן על גופו וכו'. כל אדם בעל צרכים יהיה תלוי בגורם המספק אותם. 

 

  לסיכום: רק ידע נכון ובדוק הוא כוח!

 

אין ספק כי ככל שחולה ידע יותר אודות מחלתו, הוא יצליח להתמודד איתה טוב יותר, ולהשיג תוצאות בריאותיות מספקות יותר. עם זאת, חשוב להבדיל בין ידע ממשי נכון ובדוק, לבין הנחות שגויות, שעלולות להטעות את החולה ולהובילו להחלטות מזיקות ולא נכונות.  לפיכך, לפני כל החלטה מן הראוי להיוועץ בגסטרואנטרולוג המטפל, ולפעול על פי הנחיותיו. התנהלות כזו תמנע מהמטופל לנהוג על פי ידע מוטעה ומטעה.