תגובות רגשיות למחלות מעי דלקתיות

תגובות רגשיות למחלה

תגובות רגשיות למחלות מעי דלקתיות
מיה מזרחי - פסיכולוגית רפואית מומחית
המערך הגסטרו-כירורגי, ביה"ח שערי צדק, ירושלים

תוכן עיניינים
חיים באיכות גם עם קרוהן וקוליטיס  |  אובדן – מאבדים ומעבדים  |  הכחשה – שלב נורמלי במחלה  |  אי-ודאות ודרכי ההתמודדות   |  כיצד ניתן להתמודד עם אי-ודאות?  |  דיכאון – גם הוא עובר

 

חיים באיכות גם עם קרוהן וקוליטיס
מחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס, עלולות לפגוע באיכות החיים, אך התמודדות מוצלחת איתן יכולה להוות שיעור חשוב בחיים ואפילו מקור לסיפוק. 
חולי קרוהן וקוליטיס עלולים לחוות מצבי מתח ודחק עקב אי נוחות מתמשכת, אשפוזים חוזרים, פרוצדורות רפואיות חודרניות, ובעיות הקשורות לתפקודם המקצועי והחברתי. אנו עדים לירידה ולקושי בתפקוד הרגשי והחברתי של החולים, הנובעים הן מהאספקטים הנפשיים הקשורים במחלה והן מהאספקטים הפיזיולוגיים שלה. האספקטים הנפשיים כוללים חרדה, דיכאון, בידוד חברתי, דימוי גוף ירוד, חוסר ודאות ומחסור במידע לגבי המחלה. האספקטים הפיזיולוגיים כוללים סימפטומים כגון: כאב, יציאות מרובות, חוסר יכולת להתאפק וירידה באנרגיה. 

לצד כל אלה, אנו עדים גם לתפקוד מרשים מצד חלק ניכר מהמטופלים, שמצליחים עם הזמן ללמוד את מאפייני מחלתם ואת מגבלות גופם, ולהבחין בין הפחדים האובייקטיביים לבין החרדות הקשורות להתקף הקודם. כך הפגיעה באיכות החיים הופכת לשולית יחסית לסיפוק שבעשייה הנורמטיבית ובהצלחה למרות המצב הנתון.

אובדן – מאבדים ומעבדים
מחלה כרונית דורשת התארגנות מחדש, דהיינו - עריכת שינויים בחיים. למרות ששינוי כזה מתואר לרוב במונחים של אובדן ובעייתיות, מטופלים רבים מצליחים עם הזמן לראות בו הזדמנות, ולזהות בו תוצאות חיוביות. מתוך דיווחים של חולי מחלות מעי דלקתיות, ניתן למנות מספר היבטים חיוביים שנבעו מהשינוי: שיפור סדר העדיפויות, הזדמנות להישען על העצמי ולחזק בכך את החוסן האישי, גילוי אומץ וחוזק פנימי, העמקת קשרים חברתיים.

למרות האמור לעיל, רוב השינויים הנובעים מהמחלה עדיין נתפסים כ"אובדנים" למיניהם. כל אובדן יוצר צרכים חדשים וצורך להסתגל למצב חדש על ידי מציאת פתרון מעשי או רוחני מותאם. המונח "אובדן" מתייחס לאובדן הבריאות, אובדן סוג של יחסים משפחתיים או חברתיים, אובדן רגשות, אובדן ביטחון עצמי, ואפילו אובדן תפקיד מקצועי. כך לדוגמה,  מתבגר שסובל מהמחלה ומבין שלא יוכל להתגייס ליחידה קרביתלמרות שאיפותיו, צריך להיערך בהתאם לשינוי ולאובדן אלו. כמו באיודאות, רוב החולים מוצאים דרכים לפתור את הבעיה בעצמם, דרך כוחותיהם הנפשיים. 
תפקיד הפסיכולוג הרפואי בשלב זה, הוא לסייע למטופל לעבד את האובדן, לאפשר לו להתאבל על מה שאבד, לזהות את כוחות ההתמודדות שלו ולהשתמש בהם. זאת על מנת לסייע לו לבנות תדמית פנימית חדשה עם מטרות וסדרי עדיפויות חדשים בחיים, שיהיו שונים מ"המקוריים" אך לא פחות טובים מהם.

הכחשה – שלב נורמלי במחלה
פעמים רבות חולים המתמודדים עם קרוהן או קוליטיס כיבית, מכחישים לחלוטין את מצבם עם פרוץ המחלה. מידה מסוימת של הכחשה היא מנגנון בריא שמגן עלינו ועוזר לנו להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עלינו. הבעיה נוצרת כאשר נעשה שימוש גורף במנגנון זה, עד כדי הימנעות מהתמודדות עם המציאות. הכחשה מופרזת עלולה לפגוע במידת ההיענות לטיפולים הרפואיים, ולסכן את החולה בכך שהיא מונעת ממנו ללמוד להקשיב לגופו. במקום להכיר את גופו ואת צרכיו ולהיות ער להם, החולה עלול להתעלם מאותות אזהרה ובכך הוא מסתכן בהתקף חוזר.
חולים שעברו את שלב ההכחשה מרגישים לעיתים קרובות כעס, ובשלב הבא נעים לעבר שאלות קיומיות בנוסח "למה אני". השלב ששואפים להגיע אליו הוא השלמה עם קיום המחלה והסתגלות, שתאפשר חזרה לתפקוד נורמלי.

אי-ודאות ודרכי ההתמודדות 
אי-ודאות מאפיינת בדרך כלל את התקופה שלאחר האבחנה, אך יכולה להופיע גם לאחר התלקחות או סיבוך במחלה. במחלות מעי דלקתיות, שלב אי הוודאות מאופיין בחוסר מידע על התסמינים, הטיפולים, הסיבות למחלה וההשלכות הבלתי צפויות. אי ודאות מתייחס, ברמה הראשונית, לחוסר מידע שגורם למתח עקב סימני השאלה הלא פתורים. ברמה עמוקה יותר, אי ודאות מתייחס לשאלות לגבי העתיד - שאלות קיומיות, שאלות לגבי הזהות העצמית, ודאגות אוניברסליות כגון מוות, בדידות ושליטה עצמית. 

כיצד ניתן להתמודד עם אי-ודאות? ישנן סוגיות של אי-ודאות שניתנות לשינוי על ידי עשייה מכוונת, במטרה להשלים את חוסר המידע שגורם לאי הוודאות: קבלת מידע על ידי רופא/אחות/דיאטנית/פסיכולוגית, השתתפות בימי עיון והרצאות או הרשמה לפורומים. בנוסף, העשייה האקטיבית מחזקת את תחושת השליטה של המטופל, מה שעשוי לסייע לשיפור דרכי ההתמודדות שלו עם סוגיות רחבות יותר. 
רוב חולי מחלת מעי דלקתית מצליחים להסתגל בעצמם לאיודאות מסוג זה על ידי תקשורת רופא-חולה טובה והסתגלות אישית. בנוסף, ניתן לפנות לפסיכולוג רפואי, שבדרך כלל עובד במכון גסטרואנטרולוגי, ותפקידו לסייע למטופל להסתגל ולהתמודד עם בעיות נפשיות הנגרמות ממצבו הגופני.

דיכאון – גם הוא עובר 
הסובלים ממחלת קרוהן או קוליטיס כיבית נתקלים במגבלות ובאי נוחות רבה. התגובה הנפשית מתעצמת בשל חוסר הוודאות בנוגע לעתיד, היעדר תקווה לריפוי מוחלט (לעיתים גם אחרי ניתוח), התלות בטיפולים תרופתיים ממושכים, וההכרח לשמור על דיאטה ולהימצא  במעקב רפואי מתמיד. חוסר תקווה, ייאוש ופסימיות, יכולים להגביר את המצוקה הנפשית ולגרום לדיכאון, מתח ומצב רוח ירוד, המשפיעים על המחלה ומושפעים ממנה. דיכאון מסוג זה הינו לרוב דיכאון ריאקטיבי למחלה, אשר מופיע בתגובה למצב הקשה. החדשות הטובות הן שברוב המקרים עם השיפור במצב הרפואי, גם המצב הנפשי משתפר. והחדשות הטובות יותר הן שעם השיפור במצב הנפשי, גם המצב הפיזי נעשה טוב יותר.  

לשאלות נוספות ניתן לפנות אל מאיה במייל:
מיה מזרחי - פסיכולוגית רפואית מומחית
המערך הגסטרו-כירורגי, ביה"ח שערי צדק, ירושלים
maya.healthpsycho@gmail.com

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.