קולונוסקופיה

קולונוסקופיה

בדיקות הדמיה פולשניות למחלות מעי דלקתיות
פרופ' רמי אליקים
גסטרואנטרולוגיה, בי"ח שיבא, תל השומר, ר"ג

תוכן עיניינים
קולונוסקופיה מלאה  |  מתי נבצע קולונוסקופיה עם אילאוסקופיה?  |  קולונוסקופיה לבדיקת קוליטיס כיבית/מכייבת  |  קולונוסקופיה לבדיקת מחלת הקרוהן  |  

 

קולונוסקופיה מלאה
בבדיקת קולונוסקופיה מחדירים צינורית אופטית גמישה דרך פי הטבעת, ומוליכים אותה תוך ניווט בהגאים לאורכו של כל המעי הגס עד לקצהו - צקום. אצל נבדקים שיש לגביהם חשד למחלת מעי דלקתית, ייעשה מאמץ, לפחות בבדיקה הראשונית, להיכנס דרך השסתום האילאו-צקלי לתוך המעי הדק הסופי, ולראות אם חלק זה מעורב במחלה. 

הבדיקה מצריכה הכנה של המעי ע"י נטילת משלשלים, על מנת שניתן יהיה לראות היטב את רירית המעי. כמו כן, ניתנת לנבדק זריקת טשטוש על מנת למנוע אי נוחות/כאב הנגרמים עקב ניפוח המעי באוויר והנעת המכשיר פנימה במהלך הבדיקה. הבדיקה אורכת בממוצע כחצי שעה, כשבמהלכה מצלמים אזורים נגועים, ולוקחים מהם ביופסיות לפתולוגיה על מנת לבסס את האבחנה.

בבדיקה הראשונית בנבדקים עם חשד למחלת מעי דלקתית, מקובל לקחת ביופסיות (שתיים לפחות) מכל אחד משישה אזורים, בין אם הם נראים תקינים או חולים: מעי דק סופי, צקום/מעי עולה, מעי רוחבי, מעי יורד, סיגמה ורקטום. את הביופסיות ניתן לקחת תוך  כדי הבדיקה דרך תעלת העבודה של המכשיר.
 
 
מתי נבצע קולונוסקופיה עם אילאוסקופיה?
1.    כשיש חשד קליני ומעבדתי למחלת מעי דלקתית מכל סוג שהוא.

2.    כאשר ישנה תגובה קלינית טובה, מבצעים בדיקה זו על מנת לראות אם יש החלמה של רירית המעי (MUCOSAL HEALING). אם אכן כך, אזי הפרוגנוזה של החולה לטווח ארוך (כולל הסיכון לאשפוז חוזר או לניתוח) טובה מאוד בהשוואה לחולים שלא הגיעו להחלמה של הרירית. במקרה שמדובר בקוליטיס כיבית - סיגמואידוסקופיה תספיק לאשר או לשלול החלמה של הרירית, שכן המחלה מתחילה תמיד בפי הטבעת.

3.    כאשר אין תגובה מספקת או החמרה למרות הטיפול, מבצעים בדיקה זו על מנת לבחון את היקף המחלה וחומרתה, ולשלול זיהומים משניים בקלוסטרידיום, ציטומגלווירוס ואחרים.

4.    הבדיקה נעשית כבדיקת סקר למניעת סרטן המעי הגס, המתחילה להיות שכיחה יותר בחולים עם מחלה הנמשכת למעלה מ-10-8 שנים, יחסית לשאר האוכלוסייה.

קולונוסקופיה לבדיקת קוליטיס כיבית/מכייבת (UC):
כשיש חשד לקוליטיס כיבית – קולונוסקופיה מלאה היא בדיקת הבחירה, ופרקטית זו הבדיקה היחידה הנדרשת. זאת מכיוון שניתן לגלות באמצעותה את המחלה המתחילה בדרך כלל בפי הטבעת, מערבת בצורה המשכית את כל היקף דופן המעי, ונגמרת בצורה חדה, אם זה ברקטום (פרוקטיטיס), במעי השמאלי (קוליטיס שמאלית), קוליטיס המערבת את רוב המעי, או פנקוליטיס המערבת את כל המעי עם או בלי עירוב מינימלי של המעי הדק הסופי.

כשמסתכלים דרך האנדוסקופ מבחינים בהיעלמות /טשטוש של הברק וכלי הדם הנורמליים ברירית המעי, פריכות של הרירית, עם או בלי דמם בנגיעה או דמם ספונטני והתכייבויות. הביופסיות יאשרו את האבחנה, בהראותן דלקת חריפה וכרונית, לעיתים גם באזורים שנראים תקינים למראית עין.

קולונוסקופיה לבדיקת מחלת הקרוהן:
גם כשעולה חשד למחלת הקרוהן, בדיקת הבחירה הראשונה תהיה קולונוסקופיה + אילאוסקופיה. זאת מכיוון שהמחלה פוגעת בשכיחות גבוהה במעי הדק הסופי ובמעי הגס הימני, שנמצאים בטווח ההגעה של המכשיר, המאפשר גם לקיחת ביופסיות. בעת הכנסת המכשיר ניתן לראות אם יש עירוב של פי הטבעת - חתך אנלי, פיסטולה או אבסס פרי-אנלי. הרקטום אינו מעורב בדרך כלל ונראה תקין. בהמשך יכולים להופיע אפטות או כיבים שטחיים ועמוקים, כיבים דמויי כוכב או ישרים (LINEAR), הפוגעים באזורים מסוימים, כשלידם אזורים בריאים (SKIPPED LESIONS), בניגוד לפגיעה השלמה וההמשכית שיש בקוליטיס כיבית.
באם מצליחים להיכנס למעי הדק הסופי (האינטובציה מצליחה ב-85% מהמקרים לערך), ניתן לראות גם שם אפטות או כיבים מסוגים שונים. הביופסיות יאשרו שאכן קיימת דלקת חריפה וכרונית. לעיתים ניתן לראות גם את הגרנולומות ותאי הענק האופייניים למחלת הקרוהן. 

מחלת הקרוהן עלולה לפגוע באזורים נוספים במעי הדק. מאחר וכיום הטיפול במחלה תלוי בחלקו בהיקף המחלה וחומרתה, חשוב לדעת כבר בשלבים המוקדמים מהו היקף המחלה. לפיכך, נשלים את האבחון על ידי אחת מבדיקות ההדמיה האחרות - CTE, MRE או גלולה מצלמת, דרכן נגלה אם יש מחלה פרוקסימלית יותר במעי הדק, שהיא מעבר ליכולות ההגעה של הקולונוסקופיה.

 

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.