מחלות מעי דלקתיות וצבא

מחלות מעי דלקתיות וצבא

צה"ל ומחלות המעי הדלקתיות
ד"ר איל שחר - השירות לטיפול ולתמיכה בחולים הסובלים ממחלות מעיים דלקתיות
המרכז הרפואי בת ימון, שרותי בריאות כללית מחוז ת"א

תוכן העיניינים
שלושה סיפורים – והכל אמת!  |  להיות או להיות (בצה"ל) – זאת השאלה  |  אפשר גם אחרת  |  אז מה מומלץ לעשות?  |  ונסיים בהפי אנד...

 

שלושה סיפורים – והכל אמת!

1 עידו נחשב מאז ומתמיד לספורטאי מצטיין. הוא הרבה לשחות, שיחק כדורגל והיה קפטן נבחרת הכדורסל של בית ספרו. כמו אצל רבים מחבריו, גם מבחינתו היעד הצבאי היה ברור: שירות קרבי, ולא סתם קרבי אלא "רק סיירת מטכ"ל או הקומנדו הימי", כפי שנהג להכריז תמיד. אף אחד לא יכול היה לחזות את התפנית בעלילה. בכיתה י' החל  עידו לסבול מחולשה, כאבי בטן ושלשולים. לאחר בדיקות רפואיות אובחנה אצלו מחלת קרוהן של המעי. עידו החל ליטול טיפול תרופתי עבור מחלתו, ובחודשים שלאחר מכן נעלמו הכאבים ועימם גם השלשול והחולשה.

הבחור הנמרץ חזר לפעילות ספורטיבית מלאה, לרבות בנבחרת הכדורסל.  אלא מה? בביקור בלשכת הגיוס נקבע לעידו פרופיל רפואי 21: בלתי כשיר לשירות ביטחון. אפשר להבין את התסכול והאכזבה שעידו חש – איך זה שדווקא הוא שכל כך רוצה לתרום למדינה ולשרת אותה, נדחה על ידי המערכת? אמנם הוא נוטל כמה כדורים מדי יום, אבל מרגיש מצוין, רץ, שוחה ומטביע  לסל טוב יותר מרבים אחרים. אז למה הוא לא יכול לשרת בצה"ל? האם לא יוכל לתרום את חלקו, אפילו לא כלוחם?

2 רועי שירת בצה"ל כמכונאי מטוסים בטייסת F16. מדי בוקר, עוד בטרם זרחה השמש, היה משכים קום עם חבריו כדי להגיע ל"דיר המטוסים" ולהכין את המטוסים לטיסות הבוקר. העבודה בטייסת קשה. בכל שעות היום והלילה מתבצעות טיסות אימונים, ועל כתפי המכונאים המכינים את המטוסים לקראת הטיסות ולאחריהן מוטלת אחריות כבדה.

כל טעות, כל בורג רופף, יסכנו את בטיחות המטוס והטייסים שבתוכו. למרות הקושי, רועי אהב את העבודה על המטוסים, רכש מיומנויות והסמכות רבות, ולאחר שירות של שנה בטייסת כבר שוחח עמו הקצין הטכני של הטייסת על אפשרות חתימה לשירות קבע ועל יציאה לקצונה. רועי המאושר חגג את האירוע עם חברתו בארוחה חגיגית במסעדה. מספר ימים לאחר הארוחה החל לסבול מכאבי בטן ושלשול דמי. משלא חלה הטבה במצב לאחר מספר ימים, פנה למרפאת הבסיס וסיפר לרופא על הארוחה ועל השלשול שבעקבותיה.

תחילה הרופא סבר שמדובר בזיהום כתוצאה ממזון מקולקל, אך לאחר שהגיעו תוצאות תרביות הצואה השליליות, ומשרועי לא הגיב לטיפול האנטיביוטי, הוא נשלח לבדיקת הקולונוסקופיה. התוצאות הורידו את האשמה מהארוחה, כאשר רועי אובחן כסובל מקוליטיס כיבית של המעי הגס. הרופא המומחה המליץ על טיפול תרופתי, ותוך זמן קצר חלה הטבה בשלשולים ובכאבי הבטן. עם זאת, רועי נשלח לוועדה רפואית שקבעה לו פרופיל 21. לא עזרו כל בקשותיו ותחינותיו, וגם המלצות הקצין הטכני ומפקד הטייסת לא עזרו -  רועי סופח לרם 2 ועמד לפני שחרור מהשירות בצה"ל. הייתכן??

3 מרינה, עתודאית מוכשרת, שסיימה את לימודי הנדסת החשמל באוניברסיטת תל אביב, החלה לשרת ביחידת הניסויים של חיל החימוש. לאחר שלוש שנות שירות, כשהיא בדרגת סרן, החלה לשקול שירות קבע כמהנדסת ניסויים בצבא -  שירות עם אתגר מקצועי, פעילות מעניינת, וכמובן עם תרומה חיונית ליכולתו של צה"ל להתכונן למערכות הבאות ולנצח בהן.  
תכניותיה של מרינה נתקלו במחסום ביום בו התגלתה אצלה מחלת קרוהן של המעי. מרינה נשלחה לוועדה רפואית, כשבאוויר נותרה מהדהדת השאלה: האם תוכל להמשיך בתפקידה או שמא תיאלץ להשתחרר מצה"ל ולסיים את שירותה?

להיות או להיות (בצה"ל) – זאת השאלה
שלושת הסיפורים שלעיל מתארים מקרים אמיתיים, המשקפים את יחסו של צה"ל לחולים במחלות מעי דלקתיות, ומעלים אפשרויות שונות העומדות בפני כל אחד מהצעירים שלקו במחלת מעי דלקתית. 
עידו חלה טרם גיוסו, וכעת מחלתו שקטה ונשלטת היטב תחת טיפול תרופתי. רועי חייל מצטיין ותורם, שחלה תוך כדי שירותו הסדיר, ומרינה קצינה שחלתה במהלך שירות הקבע. הגם שמדובר לכאורה בשלושה מקרים שונים - בכל אחד מהם, ועדה רפואית שתבחן את המידע הרפואי, ותגיע למסקנה שהאבחנה הרפואית היא אכן אחת ממחלות המעי הדלקתיות, תקבע פרופיל 21 שמשמעו: אי כשירות לשירות ביטחון.

למה? כי לכל החולים המאובחנים כסובלים ממחלות מעי דלקתיות מותאם, על פי התקנות לקביעת הכושר הבריאותי ("ספר הפרופילים") של צה"ל, פרופיל 21.  מדובר בפרופיל הצבאי הנמוך ביותר, המשקף ליקוי גופני או נפשי, שאינו מאפשר שירות בצה"ל. לפיכך, בעלי פרופיל 21 משוחררים משירות סדיר ומשירות מילואים.

אפשר גם אחרת
לא במקרה אנו דנים במחלות המעי הדלקתיות בהקשר לתפקוד בשירותי הביטחון. קרוהן וקוליטיס כיבית הינן מחלות כרוניות, המשפיעות על חיי החולים בתחומים מגוונים: רפואיים  ונפשיים. יחד עם זאת, רוב החולים המטופלים בתרופות הולמות ונמצאים במעקב רפואי שוטף, יכולים ליהנות מאיכות חיים מצוינת, עם מיעוט של סימפטומים וללא הגבלה משמעותית בתפקודם היומיומי. 

ההערכה היא שכיום ישנם כ-15,000 חולי מחלות מעיים דלקתיות בישראל. המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל, אך שיא התחלואה בא לידי ביטוי בגילאי 25-15,  דהיינו מתבגרים ומבוגרים צעירים בגילאי הגיוס והשירות בצה"ל. נתון זה הינו כלל עולמי, שאינו ייחודי לישראל ואינו קשור לשירות בצבא.

חשוב לדעת כי מחלות המעי הדלקתיות אמנם מוגדרות כפוסלות שירות בצבא מסיבה רפואית, אך באם הן שקטות ויציבות, החולים יכולים להתנדב לשירות צבאי, הן לפני השירות והן תוך כדי שירות סדיר. באשר לחיילים/קצינים בשירות קבע – הם בהחלט יכולים להמשיך בשירות, כל עוד מחלתם שקטה. 

הטיפול הרפואי בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, מאפשר קיום אורח חיים תקין למרות שמדובר במחלות כרוניות. דוגמה אופטימית והוכחה לכך תמצאו בעובדה כי בחיל האוויר הישראלי שירתו (וחלק עדיין משרתים) כ-14 טייסים הסובלים ממחלות אלו (כולם חלו כמובן לאחר סיום השירות הסדיר).  אצל כולם, המחלה, לאחר ייצובה, לא מנעה את המשך שירותם הפעיל כטייסים, ולא סיכנה את בטיחות הטיסה.

אז מה מומלץ לעשות? 
גם אם הינכם חולי קרוהן וקוליטיס כיבית, אתם יכולים לשרת בצה"ל, וקביעת פרופיל 21 אינה אמורה להפיל את רוחכם. מועמדים לשירות ביטחון, שנקבע להם פרופיל 21 לפני גיוסם, זכאים לפנות ללשכת הגיוס ולבקש לשרת בצה"ל כמתנדבים. לאחר בדיקת פנייתם בלשכת הגיוס, מועברת הפנייה לבדיקה במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר), ענף רפואה תעסוקתית ומיון רפואי. לאחר שמוודאים שכל המסמכים הרפואיים העדכניים נמצאים, המבקש מזומן לוועדת מתנדבים, בה יושב רופא המעיין בתיעוד הרפואי. בנוכחות המועמד לשירות ביטחון מתקבלת ההחלטה האם לנדב אותו ובאילו תנאי שירות ועיסוק (אלו מותאמים פרטנית לכל מקרה לגופו). 

כמו כן, מי שנקבע לו פרופיל רפואי 21 במהלך שירותו (דהיינו, הוא החל את שירותו כרגיל, ואי כשירותו לשירות נקבעה לאחר מכן), יכול להגיש בקשה להתנדב בהליך דומה, דרך יחידת מיטב (בקו"ם לשעבר) ואישור ועדת מתנדבים בחיל הרפואה. 

בניגוד למועמדים לשירות ביטחון ולחיילי הסדיר, בעלי פרופיל 21, שהפרופיל נקבע להם במהלך שירות הקבע, רשאים להמשיך לשרת בשירות הקבע. בשנת 2010 שירתו בצה"ל למעלה מ-700 אנשי קבע בעלי פרופיל 21.

ונסיים בהפי אנד...

זוכרים את גיבורי סיפורינו? ודאי אתם שואלים את עצמכם מה עלה בגורלם.
ובכן, עידו, שמחלתו הייתה שקטה ולא גרמה לו לסבל, שלח ללשכת הגיוס את המידע הרפואי הרלוונטי.  הרופא בוועדת המתנדבים בענף רפואה תעסוקתית ומיון רפואי במקרפ"ר הגיע למסקנה כי מחלתו של עידו אכן שקטה ויציבה, וכי הסיכוי להתפרצותה בשנים הקרובות אינו גבוה. כך הצליח עידו להתנדב לשירות חובה בצה"ל, אמנם לא כלוחם בסיירת מטכ"ל כפי שחלם, אך כ"לוחם סייבר" שמאחורי המסך והמקלדת נחשב כלוחם לכל דבר בחזית המלחמה המקוונת, ותורם את תרומתו לביטחון המדינה. 

רועי, שמחלתו התפרצה בזמן השירות הצבאי ורק אז החל בטיפול רפואי, פנה דרך יחידת מיט"ב לוועדת המתנדבים במקרפ"ר בבקשה להמשיך בשירותו בטייסת. הוועדה קבעה כי יש צורך בהמתנה של מינימום 6 חודשי שליטה מלאה במחלה לפני אישור הנידוב. רועי,  שכבר סיים כשנתיים שירות בצבא, העדיף להשתחרר ולפתוח את הפרק הבא בחייו, והוא נרשם ללימודים באוניברסיטה.

מרינה, שכבר שירתה בשירות קבע, המשיכה את שירותה תוך שהיא מטופלת במרפאת אנשי הקבע ועל ידי הגסטרו-אנטרולוג שטיפל בה במרפאות החוץ של בית החולים.
כל הסיפורים הללו מעידים על כך, שמחלת מעי דלקתית אינם מהווה בהכרח מכשול קריטי בתפקוד בחיים בכלל ובשירות הצבאי בפרט, כל עוד היא מטופלת כראוי ונמצאת בשליטה.

ולסיום, כולנו מצדיעים לעידו, רועי, מרינה וכל שאר הצעירים כדוגמתם, שמוכיחים כי אין דבר (כולל קרוהן או קוליטיס כיבית) העומד בפני הרצון.

למידע נוסף על התנדבות לשירות צבאי לחץ כאן

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.