מהן הזכויות שלי?

מהן הזכויות שלי?

זכויות החולה והנכה במחלות קרוהן, קוליטיס ודלקת מפרקים
רוית זלצמן, עו"ד
משרד עו"ד זלצמן-עמנואל

תוכן עיניינים
יש לנו זכויות!  |  אי שיתוף החולה - נחלת העבר  |  חוק זכויות החולה  |  הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי  |  אחוזי הנכות והזכויות הנלוות  |  זכות הערר  |  לסיכום

 

יש לנו זכויות!
שמי רוית זלצמן, אני חולה במחלת קרוהן ובדלקת מפרקים, ומוכרת כנכה בביטוח לאומי. אני עובדת במשרד עוה"ד זלצמן, המתמחה למעלה מ-30 שנה בדיני נזיקין, הכוללים את זכויות החולה ואת זכויות הנכה בביטוח לאומי וברשויות השונות.
לא פעם, כאשר אני שוהה במרפאה לקבלת טיפול רפואי, אני מוצאת את עצמי מקשיבה לסיפוריהם של חולים אובדי עצות, בכל הקשור לזכויותיהם השונות בבית החולים ובמעגלי שירות נוספים. אני שומעת בעיקר את התלבטויותיהם, הקשורות להגשת תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי ולקבלת הזכויות הנלוות. 
לטובת אותם חולים ועוד רבים אחרים, אסקור במאמר זה את חוק זכויות החולה, מטרותיו ועקרונותיו, ואפרט כיצד ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולצלוח בשלום את הוועדות הרפואיות השונות.

אי שיתוף החולה - נחלת העבר
כבני אדם, כולנו נזקקים, לטיפול רפואי או לאשפוז מעת לעת. במקרה הפחות טוב, אנו מאובחנים כחולים במחלה כרונית או אחרת. עם גילוי המחלה הכרונית אנו נאלצים להתמודד עם גורמים רבים - בתי חולים, רופאים, אחיות, סטודנטים או כל צוות רפואי אחר.
עד לחקיקת חוק זכויות החולה, הצוותים הרפואיים לא הקפידו על שיתוף מלא של החולים בתהליך קבלת ההחלטות בטיפול הרפואי ובהשלכותיו. אם וכאשר הם מסרו מידע על אופן הטיפול, הרי שהיה זה מידע חלקי בלבד, והם לא אפשרו לחולה המטופל להביע את דעתו בעניינו. מצב זה גרם לתסכול רב בקרב החולים, אשר חשו שכבודם ופרטיותם נרמסו. בהתאם לכך הוחלט כי לא עוד!

חוק זכויות החולה
ב-1996 נחקק חוק זכויות החולה, שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין האנשים הנזקקים לטיפול רפואי לבין הרופאים ואנשי הצוות השונים. מטרת החוק הייתה לעגן נורמות וקודים של התנהגות הקשורים בזכויות החולה, באופן המחייב את הצוות הרפואי לשותפות מלאה עם החולה - דהיינו שוויון. 

עקרונות החוק הבהירו את הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות, מקצועי ואנושי. בהתאם לכך, הצוות הרפואי נדרש להזדהות בשמו ובתפקידו, כך שהחולה ידע מה תפקידו של האדם העומד מולו, אם הוא רופא או כוח עזר, וכך יוכל להפנות אליו את בקשותיו/שאלותיו בהתאם. כמו כן, החוק דורש שמירה על פרטיות החולה ועל כבודו. כך למשל, החולה זכאי לנוכחות בן משפחה או איש צוות, לפי בחירתו, בעת ביצוע בדיקה גופנית, וזכאי לסרב לנוכחות ו/או בדיקת סטודנט במהלך הטיפול הרפואי. הצוות הרפואי מחויב לתאר בפני החולה את מהות ההליך אותו הוא עומד לעבור, והחולה זכאי לקבל חוות דעת נוספת, בין אם יפנה בקשה זו לצוות רפואי אחר ובין אם ישיג חוות דעת כזו מיוזמתו. העיקרון החשוב ביותר הוא הסכמה מדעת - החוק קובע במפורש כי יש לקבל את הסכמתו של החולה לפני כל ביצוע הליך רפואי, שאם לא כן ההליך ייחשב לתקיפה. מטרת ההסכמה מדעת היא שמירה על פרטיות החולה, עזרה בתהליך קבלת ההחלטה על הטיפול הרפואי, והרחבת הידע אודות הטיפול המוצע. כל זאת על מנת שהחולה יבין בסופו של דבר את  התועלת לעומת הסיכון שבטיפול המוצע לו. הצוות הרפואי הוא שייזום את מתן המידע ולא החולה, שכן לא תמיד החולה יודע מה לשאול, ולעיתים הוא אף חושש לשאול. על הצוות הרפואי למסור את המידע הנדרש בשפה המובנת למטופל ובשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת שיהיה למטופל זמן מספק לקלוט את המידע ולהסכים לטיפול, ללא לחץ ומתוך רצון חופשי. 
לסיכום, נדרשת שמירה על יחסי אמון ועל איזון הכוחות בין הצוות הרפואי לבין חולה, משום שכולנו שווים.

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי
אם נתבשרנו כי אנו חולים במחלה כרונית, וברצוננו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) - מומלץ לפנות לעו"ד מקצועי, אשר בקיא היטב בפרוצדורות הרלוונטיות. כבר בשלב הראשון נתבקש להגיש טופס ב"ל (ביטוח לאומי) לתביעת נכות, אליו נצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. חובה לצרף סיכום מצב רפואי עדכני מהרופא המקצועי המתמחה במחלה, כך שלדוגמה, אם אנו חולים בקרוהן - נמציא אישור עדכני של הגסטרולוג המטפל. 
על מנת לקבוע אם קיימת נכות עקב מחלתנו בהתאם למצבנו הרפואי, נזומן לוועדה רפואית בה יושבים רופא ופקיד שיקום, אשר בודקים את המצב האובייקטיבי וכן תנאים אישיים נוספים. לא די בקביעת הנכות הרפואית - 60% או 40%. הוועדה הרפואית תקבע גם את היכולת הפונקציונאלית או התפקודית של האדם -  קביעה זו נקראת אובדן כושר השתכרות, ומכאן שקצבת נכות היא קצבת קיום לאדם שאיבד את כושרו להשתכר.

הרופא "קורא" את התיק הרפואי ופונה לתובע /לחולה או לבא כוחו (באם הוא מיוצג ע"י עו"ד), ומבקש לעמוד על מצבו הרפואי של התובע. מומלץ להציג את המצב הרפואי בקצרה, באופן תמציתי, ענייני ומדויק, תוך התייחסות לעבר התעסוקתי ולהשכלתו של התובע. יש להציג את המצב הרפואי שהיה לפני המחלה, ולתאר כיצד המחלה הינה הגורם לאובדן כושר ההשתכרות ולעובדה שהאדם אינו יכול לעבוד כיום. 
הרופא יכול, אך אינו חייב, לבדוק פיזית את החולה התובע. בהמשך הוא מסכם את פרטי הביקור על גבי טופס, שעליו חותם התובע. חשוב ביותר לוודא כי הרופא כתב בכתב יד ברור וקריא את כל מה שנאמר על ידי התובע. מסמך זה ישמש בהמשך להגשת ערר במקרה הצורך. בהמשך ייפגש התובע עם פקיד שיקום, שהינו עובד סוציאלי במקצועו. פקיד השיקום יבקש לדעת מה הם התנאים האישיים הנוספים, שבגינם התובע איבד את כושר העבודה שלו (כל אדם מרגיש אחרת ביחס לכאב, לסבל ולהשפעתם התפקודית). סיכום הוועדה יקבע את אחוזי הנכות הזמנית או הצמיתה. בחולים במחלה כרונית הנטייה בדרך כלל הינה לקבוע נכות זמנית לחצי שנה עד שנה, כאשר לקראת חלוף המועד יזומן החולה לוועדה נוספת, לאחריה תקבע הוועדה את הנכות הצמיתה. הזכאות להכרה כנכה תהיה מיום הגשת התביעה עד 12 חודשים אחורה/רטרואקטיבי, אך הזכאות לקצבת הנכות תהיה בהתאם לאחוזי הנכות ולאחר 90 יום מיום שהוכר האדם כנכה.

אחוזי הנכות והזכויות הנלוות
אם ייקבע פחות מ-50% אובדן כושר עבודה - אזי התביעה תידחה.
אם ייקבע למעלה מ-50% אובדן כושר עבודה - התביעה תטופל במל"ל. 
החל מ- 65% אובדן כושר עבודה + 60% או 40% נכות רפואית עם סעיף ליקוי ספציפי - תיקבע קצבת נכות. 
אחוזי אובדן כושר עבודה + אחוזי נכות רפואיים מקנים לפי הטבלאות במל"ל את הקצבה המיוחלת. אחוזי הנכות הרפואיים מקנים גם זכויות נלוות ברשויות נוספות (למשל הנחה בארנונה, בחברת חשמל, בקופת חולים, במשרד התחבורה וכו'). הטבלאות לזכאות מתעדכנות מעת לעת במוסד לביטוח לאומי. 

קצבת נכות מורכבת מבסיס + תוספות בן זוג + תוספת תלויים (עד 2 ילדים) + קח"נ (קצבה חודשית נוספת עפ"י חוק למי שעומד בתנאים). ישנה גם אפשרות לשר"מ, שירותים מיוחדים למי שאינו יכול לבצע באופן עצמאי את הפעולות הבאות: הליכה, אכילה, רחצה, שימוש בשירותים. מי שנקבעה לו דרגת נכות רפואית של 20% ומעלה, ואינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת, אך הוא מתאים לשיקום מקצועי (קורס הכשרה או השכלה אקדמית) -  זכאי לסיוע באבחון ובשיקום מקצועי.

זכות הערר
קיימת זכות להגיש ערר על קביעת הוועדה. על מנת להגיש ערר, יש להכיר את סעיפי הלקויות שבדיני ביטוח לאומי, ולכן מומלץ מאוד להגיש ערר באמצעות עו"ד. גם אם התוצאה הסופית המתקבלת איננה בהתאם לצפיות, לא ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, אלא בשאלה משפטית בלבד.

לסיכום, עלינו לנהל את גופנו בעצמנו ולדרוש את הטיפול הנאות, הטוב והראוי ביותר עבורנו. עלינו  לפנות בעת הצורך לגורמים המתאימים, כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנו במדינה סוציאלית דמוקרטית. במקביל, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לחזור למעגל החברה ולנורמטיביות. 

זהו צוהר להחלמה מהירה

 

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.