הסיכון לסרטן המעי הגס

הסיכון לסרטן המעי הגס

מחלות מעי דלקתיות והסיכון לסרטן המעי הגס
ד"ר רויטל קריב
מנהלת השרות לגדולי מערכת העיכול המכון הגסטרואנטרולוגי המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב

תוכן עיניינים
מחלות מעי דלקתיות - סיכון לסרטן? |  גורמי הסיכון – חשוב לדעת  |  כך אפשר למנוע ולחזור לרמת סיכון ממוצעת  |  התפתחות ומניעת גידול סרטני במעי במסגרת מחלת מעי דלקתית  |  מעקב לטווח ארוך – חובה!  |  טיפולים תרופתיים – מקטינים את הסיכון?  |  פוליפ בקולונוסקופיה – מה עושים?  |  והעיקר... לא לפחד יותר מדי

 

מחלות מעי דלקתיות  - סיכון לסרטן?
כשתקראו את המאמר בדקות הקרובות, זכרו את משפט הפתיחה: מחלות מעי דלקתיות אמנם מעלות את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס, אך טיפול ומעקב במסגרת מסודרת ועל ידי רופא מנוסה בתחום, תזונה ותרופות מתאימות ומעקב קליני ואנדוסקופי נאות, מורידים את הסיכון משמעותית עד לרמה הדומה לכלל האוכלוסייה.

עם זאת, חשוב שתהיו מודעים: הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס עולה פי 6-2 אצל חולי קרוהן קוליטיס וקוליטיס כיבית, יחסית לכלל האוכלוסייה שהינה בסיכון ממוצע. כמו כן, תועד סיכון מעט מעל לממוצע לגבי סוגי גידולים נוספים כגון גידולי מעי דק, לימפומה (גידול בבלוטות הלימפה), סרטני עור וצוואר הרחם. במאמר שלפניכם נתמקד ונפרט אודות הסיכון והמניעה של סרטן המעי הגס בלבד.

גורמי הסיכון – חשוב לדעת
הסיכון של חולי קרוהן עם קוליטיס וקוליטיס כיבית ללקות בסרטן המעי הגס תלוי במספר גורמים: 
א.    מידת וחומרת מעורבות המעי הגס. מחלת קרוהן המערבת את המעי הדק , או בצורתה השכיחה יותר אשר מערבת מעי דק סופי ואת קצה המעי הגס (אזור הצקום)- אינה מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס. לעומת זאת, כשמעורב חלק משמעותי מהמעי הגס (מעל כשליש) עולה הסיכון לסרטן המעי הגס. בקוליטיס כיבית הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס הינו ביחס ישר לחומרת המחלה ומקטע המעי המעורב ולמשך קיומה של דלקת פעילה. מחלה של הרקטום בלבד (פרוקטיטיס) אינה מעלה משמעותית את הסיכון. לעומת זאת, מחלה המערבת את החלק השמאלי (הדיסטלי) של המעי הגס, מעלה את הסיכון במידה מתונה, וקוליטיס המערבת את כל המעי (פנקוליטיס), מעלה את הסיכון משמעותית.

ב.    משך המחלה והאבחנה בגיל צעיר. הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס עולה לאחר כ-8-10 שנות מחלה, וממשיך לעלות בהדרגה עם השנים. לפיכך, ככל שהמחלה מתגלה בגיל צעיר יותר - הסיכון לאורך השנים עולה. זמן תחילת המחלה נקבע בעיקר לפי מועד הופעת התסמינים המשמעותיים, ולאו דווקא על פי מועד האבחנה הקלינית הפורמלית, שלעיתים מתבצעת שנים לאחר הופעת התסמינים הראשונים.

ג.    מצבים נוספים כגון  (PRIMARY SCLEROSING CHOLANGITIS  (PSC  דלקת כרונית בדרכי המרה, העלולה ללוות מחלות מעי דלקתיות, בעיקר קוליטיס, יוצרת סיכון יתר ללקות בסרטן המעי הגס, ודורשת מעקב מוגבר.

ד.    פוליפים דלקתיים מרובים במעי הגס (פסוידו-פוליפים) מגבירים את הסיכון, בין השאר בשל הקושי לזהות בין ריבוי הפוליפים הדלקתיים השפירים לבין הנגעים הטרום סרטניים.

ה.    היסטוריה משפחתית של סרטן מעי הגס.
 
ו.    ממצא של דיספלזיה - שנוי טרום סרטני במעי הגס. דיספלזיה הינו שנוי במראה התאים המעיד על שנויים מולקולריים שקרו ברירית המעי החושפים אותה ביתר להתפתחות סרטן. במחלות מעי דלקתיות  לשם איתור דיספלזיה נלקחות דגימות רירית (ביופסיות) מרובות מכל חלקי המעי בבדיקות המעקב האנדוסוקופיות. דיספלזיה יכולה להופיע ברמת חמרה נמוכה או גבוהה ובהתאם ההתייחסות, הטיפול והמעקב. דרגת דיספלזיה גבוהה עשויה לדרוש ניתוח מונע להוצאת כל  המעי הגס.

ז.    גורמי סיכון המיוחסים לסרטן המעי הגס בכלל האוכלוסייה - עישון, השמנת יתר, סוכרת וממצאי פוליפים שונים במעי, משפיעים גם על עליית הסיכון לסרטן המעי הגס אצל חולי מחלות המעיים הדלקתיות.

כך אפשר למנוע ולחזור לרמת סיכון ממוצעת 
סרטן המעי הגס ניתן למניעה, גם ואפילו דווקא בקרב אנשים עם מחלת מעי דלקתית הנמצאים במעקב מתמיד. בדומה לכלל האוכלוסייה, גם אצל חולי מחלות מעי דלקתיות במעי הגס ניתן למנוע גידול סרטני במעי על ידי מעקב צמוד קליני ואנדוסקופי. המעקב האנדוסקופי, שאמור להתחיל 10-8 שנים מרגע אבחון דלקת במעי הגס, כולל ביצוע קולונוסקופיה מדי שנה-שנתיים. מדובר בבדיקה מיוחדת וארוכה מהרגיל, שכן מתבצעת בה סקירה מדוקדקת של רירית המעי, רצוי עם מכשיר ברזולוציה גבוהה, תוך חיפוש אחר אי סדירות היכולה להצביע על שינויים טרום ממאירים. בנוסף, נלקחות דגימות אקראיות מהמעי. במידה ויש עדות לפוליפ, ההתייחסות לחולי מעי שונה משאר האוכלוסייה. במקרה כזה, הרופא המבצע את הבדיקה ינסה לכרות את הפוליפ וכן לדגום את הרירית סביבו, על מנת לקבל מידע נרחב יותר באשר לשינויים טרום ממאירים גם סביב הפוליפ, ולשם קביעת המשך המעקב והטיפול.   
לעתים, כדי לראות בצורה טובה יותר את רירית המעי ונגעים שטוחים, מבצעים צביעה של רירית המעי על ידי ריסוסה בחומר צבע. לחילופין, ניתן לבצע הסתכלות עם פילטר דיגיטלי הנמצא במכשירים האנדוסקופים החדישים, המאפשר איתור מקומות בלתי סדירים ברירית הדורשים דגימה. 
כאשר המעקב מתקיים בצורה סדירה, הסיכון של חולה במחלת מעיים דלקתית לפתח גידול סרטני במעי, יורד לשיעור הדומה לשאר האוכלוסייה הנמצאת במעקב. 
דרכים נוספות למניעה הן: טיפול בדלקת פעילה, כך שלא ייווצר מצב דלקת כרונית מתמדת במעי, התורם לסיכון, וכן טיפול בחלק מגורמי הסיכון המוזכרים לעיל ואשר ניתנים למניעה, כגון: עישון, השמנה, סוכרת. 
התייחסות לטיפולים תרופתיים מונעים תפורט בהמשך.

התפתחות ומניעת גידול סרטני במעי במסגרת מחלת מעי דלקתית 
הרקע להתפתחות גידולים במעי בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות הינו דלקת כרונית במעי, המגרה תמידית את הרירית וגורמת לשינויים גנטיים בין השאר עקב רמת עקה חמצונית גבוהה, הפרשת מתווכי דלקת ועוד. חלק מהמחקרים מצביע על  "אפקט השדה"  (FIELD EFFECT) לפיו המצב הדלקתי מגדיל את הסיכון לסרטן בכל שטח רירית המעי, ולכן גילוי נגע טרום סרטני במוקד אחד מחייב ניתוח כולל של הסרת המעי. גישה זו רלוונטית יותר לחולי קוליטיס כיבית, המאופיינת בדלקת רציפה בכל המעי, מאשר לחולי מחלת הקרוהן המאופיינת בדלקת בלתי רציפה. 
בניגוד לכלל האוכלוסייה, בה גידולים במעי הגס מתפתחים לאורך שנים, בדרך כלל דרך צמיחת פוליפ העובר התמרה סרטנית, הרי שבמצב של דלקת מתפתחים נגעים שטוחים המכילים שינוי ברירית (דיספלזיה). שינוי זה, המאובחן רק באופן מיקרוסקופי, מאופיין בשינוי בצורת התאים והגרעינים של ציפוי המעי (אפיתל), המעיד על אירועים ברמה המולקולרית, שעלולים להקדים התפתחות סרטן ודורשים התייחסות. דיספלזיה יכולה להיות בדרגה נמוכה או גבוהה. כיוון ששינויים אלה שטוחים וקשים לאיתור, שנים רבות היה קושי לגלות בשלב מוקדם גידולים סרטניים במעי הגס אצל חולי מחלות מעי דלקתיות, והם היו מאובחנים רק בשלבים מתקדמים של המחלה. כיום המצב שונה. בשנים האחרונות, לנוכח הסקירה הקפדנית של המעי וההתעקשות על הסרת נגעים מוקדמים או המלצה על ניתוח במקרים המתאימים, ישנה ירידה בשכיחות הגידולים הסרטניים המאובחנים אצל אנשים עם דלקת כרונית על רקע מחלות מעי דלקתיות. נתונים אלו מופיעים בצורה ברורה בספרות המדעית. 
כמו כן, לאחרונה רווחת יותר ויותר הגישה, לפיה ניתן להסיר יותר נגעים טרום ממאירים (פוליפואידים) ללא צורך בניתוח, בתנאי שמתקיים מעקב אנדוסקופי וקליני נאות. כיום תינתן המלצה לניתוח חולה קוליטיס כיבית או קרוהן אך ורק אם אובחן גידול ממאיר או נגע טרום ממאיר עם דיספלזיה מוקדית שלא ניתנת לכריתה אנדוסקופית בשל  דיספלזיה שארית. במקרה נוסף בו יומלץ ניתוח, הוא קיום מספר מוקדי דיספלזיה לאורך המעי, שמצביעים על פוטנציאל גדול לפתח סרטן המעי הגס בעתיד.
כאמור, במידה ומבוצעת כריתת נגע אנדוסקופית, יימשך ביצוע מעקב קפדני עם דגימות מרובות מהמעי, על ידי מומחה בנושא.

מעקב לטווח ארוך – חובה!
כאמור, לאחר 10-8 שנות מחלה המאופיינת בדלקת משמעותית במעי הגס על רקע מחלת מעי דלקתית, יש צורך בביצוע מעקב מרפאה מסודר על ידי רופא מומחה, לרבות מעקב  אנדוסקופי מדי שנה-שנתיים או בהתאם להמלצות. מעקב זה מלווה בביצוע קולונוסקופיה עם צביעה או מכשיר HD, ודגימות מרובות מהמעי לפי סוג ונרחבות הדלקת. ודאו שמבצע הבדיקה יהיה מנוסה בבדיקות מסוג זה.

טיפולים תרופתיים – מקטינים את הסיכון?
כפי שצוין בראשית המאמר, הסיכון נמצא ביחס ישר לחומרת הדלקת. אי לכך, שליטה במחלה ובחומרת הדלקת, השגת הפוגה ארוכה ושמירתה על ידי טיפול תרופתי נאות, מקטינים את הסיכון לגידול סרטני. בנוסף, שימוש בתרופות מקבוצת 5-ASA, דהיינו נגזרות חומצה 5 אמינוסליצילית, הצביע על הקטנת הסיכון לסרטן המעי במידה מסוימת. לא הוכחה יעילותם של תרופות ותוספים כגון ויטמין D, סטטינים, מולטי-ויטמינים או חומצה פולית בהורדת הסיכון, למעט נטילת תרופות מנגזרת של מלחי מרה במינון נמוך בחולי PRIMARY SCLEROSING CHOLANGITIS - PSC (ראו לעיל).

פוליפ בקולונוסקופיה – מה עושים? 
עם גילוי פוליפ במהלך קולונוסקופיה, מתבצע ניסיון כריתה אנדוסקופי במידה וניתן, והפוליפ נשלח לבדיקה פתולוגית. כמו כן, יש לבצע דגימה של הרירית סביב הנגע כדי לראות אם יש דיספלזיה (שינוי טרום ממאיר) ברירית סביב הפוליפ. במידה והפוליפ נכרת ואין דיספלזיה סביבו ואין נגעים נוספים במעי – יתבצע המשך מעקב אנדוסקופי ורפואי.  במידה ולא ניתן לכרות או כאשר יש שינויים דיספלסטיים סביב הנגע או במקומות נוספים במעי - יש לשקול ניתוח. מבלי להיכנס לפירוט נרחב של ניתוחים אפשריים, נציין רק שבמקרה של קוליטיס כיבית מתבצעת לעתים הסרת כל המעי הגס ויצירת פאוץ' ממעי דק המחליף את הרקטום. החלטות אלו מתקבלות לרוב בבית החולים בהתייעצות של פורום רחב ומנוסה בתחום.

והעיקר... לא לפחד יותר מדי
זוכרים את משפט הפתיחה? אז אפשר להוריד לחץ אבל חובה להיות ערניים. אם אתם עורכים מעקב נאות במסגרת מסודרת עם רופא מנוסה בתחום, טיפול תרופתי נאות ומעקב אנדוסקופי – אין סיבה שתהיו לחוצים יותר משאר האוכלוסייה לגבי הסיכון לסרטן המעי הגס, להיפך- אתם לרב אפילו במצב יותר טוב מאלו שלא במעקב כלל... 
רפואה מונעת פופולרית מטבע הדברים גם אצל חולי מחלות מעי דלקתיות. קיום ההמלצות קשור ממילא לאיכות חיים טובה - שמירה על הפוגה, תזונה נכונה ופעילות גופנית. להתנהלות כזו יש חשיבות במניעת סרטן באופן כללי ולא רק אצל חולי מעי. עם זאת, במקרים בהם קיימים גורמי סיכון נוספים לסרטן – עולה חשיבותן של תזונה ופעילות גופנית. לעיתים נוצרים מצבים מורכבים, בהם הדלקת במעי מחייבת הגבלות תזונתיות כגון הימנעות מאכילת פירות וירקות טריים. במקרים כאלה, מומלץ להיוועץ עם גורם מקצועי מנוסה באשר להמלצות אישיות על תזונה, ספורט ופעולות מניעה  אחרות.

 

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.