בדיקות דם

בדיקות דם

בדיקות דם לאיתור וניטור מחלות מעי דלקתיות (IBD)
ד"ר אריק סגל – מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
המרכז הרפואי האוניברסיטאי בית חולים ברזילי

תוכן עיניינים
ספירת דם מלאה  CBC -  COMPLETE BLOOD COUNT  |  המוגלובין  (Hgb)   |  תאי דם לבנים – לויקוציטים (WBC)  |  טסיות, טרומבוציטים (PLT)  |  אלבומין ALBUMIN  |  אלקטרוליטים  |  אנזימי כבד  |  שקיעת דם (ESR)  |  
CRP - C-REACTIVE PROTEIN  |  בדיקות סרולוגיה בדם   |  ניתן לערוך את בדיקות הדם בזמן האבחנה לצורך שלוש מטרות

 

ספירת דם מלאה  CBC -  COMPLETE BLOOD COUNT
ספירת דם מלאה מספקת הערכה של הרכיבים התאיים של הדם. בפרופיל מלא יש בכוחה לספק הערכה בסיסית על מצבים פתולוגיים.

להלן נפרט אודות רכיבים שונים הנבחנים בספירת הדם:

המוגלובין  (Hgb) 
ההמוגלובין הוא חלבון, אשר נמצא בכדוריות דם אדומות ונושא את החמצן לתאי הגוף. ההמוגלובין מורכב מארבע שרשראות חלבון גלובין וממולקולה שנושאת את הברזל )הם- heme). ככל שמספר כדוריות הדם בגוף גדול יותר, כך יש יותר המוגלובין בגוף.

ערכים תקינים של המוגלובין הינם: 
אצל גברים – 14-17 גרם לד"ל. 
אצל נשים -  12-15 גרם לד"ל. 
אצל ילדים - ערכי ההמוגלובין נמוכים  ב- 10% מערכי המבוגרים.

ערכים נמוכים מאוד של המוגלובין מהווים מדד חשוב באבחון מצבי אנמיה שונים. 
אנמיה יכולה להעלות חשד למחלת קרוהן או קוליטיס עקב:
•     חוסר ברזל (IDA) כתוצאה מאיבוד דם או מחוסר ספיגה של ברזל. לפיכך, בודקים מדדי ברזל כמו רמות ברזל בדם, סטוראציית טרנספרין שהינו נשא של הברזל בדם, ופריטין שהינו מדד למאגרי הברזל בגוף.
•    חוסר של B12 וחומצה פולית בשל בעיות ספיגה.

תאי דם לבנים – לויקוציטים (WBC)
תאי הדם הלבנים הם תאי מערכת החיסון בגופנו. תפקידם הוא להגן על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים, נגיפים ופתוגנים אחרים, לרבות תאים סרטניים. תאי הדם הלבנים נמצאים בדם ונודדים לרקמות שבהן יש דלקת. חריגה מערכים נורמליים מצביעה על זיהום, אותו ניתן לזהות לפי סוג הכדוריות הלבנות, אשר מספרן חורג מהנורמה.
בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית ניתן לראות עלייה מתונה בלויקוציטים, מה שמעיד על מצב דלקתי. עלייה ניכרת במספר הכדוריות הלבנות יכולה להיגרם במצבי אבצס או זיהום.

ערכים תקינים של כדוריות לבנות הינם:  4.8-10.8 אלף תאים למיקרוליטר.

טסיות, טרומבוציטים (PLT)
מקורם של הטרומבוציטים (טסיות) בתאי אב במח העצם. הטרומבוציטים אחראים להיווצרות קריש הדם הראשוני בתהליך קרישת הדם, ותורמים להפסקת הדימום במקרה פציעה. הבדיקה בודקת את רמת הטסיות בדם.
עלייה במספר הטסיות אצל חולי קרוהן או קוליטיס כיבית, יכולה להיות ביטוי לדימום ממערכת העיכול במצבים של חוסר ברזל. לעיתים ניתן לראות עלייה בערכי הטסיות כביטוי למחלה פעילה.
ערכים תקינים של טרומבוציטים הינם: 150-450 K/ul.

רכיבים חיוניים נוספים בבדיקות דם

אלבומין ALBUMIN
האלבומין הוא חלבון המיוצר בכבד, אשר אחראי על העברת מולקולות (תרופות, הורמונים, מינרלים) בדם. האלבומין חשוב לשמירת לחץ אונקוטי, כדי שהדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה. רמה נמוכה של אלבומין יכולה להעיד על תזונה לקויה, ספיגה לקויה של התזונה או מצב גופני ירוד.

ערכים תקינים של אלבומין הינם: 3.4-4.8 g/dl)).

אלקטרוליטים
אצל חולי קרוהן וקוליטיס כיבית ניתן לראות רמות נמוכות של אשלגן, סידן ומגנזיום כתוצאה מאיבודם דרך השלשול וכתוצאה מחוסר ספיגה.

אנזימי כבד
בדיקת ערכים מעל הנורמה של אנזימי כבד, טראנסאמינזות (ALT,AST ,GGT ALP)
הבדיקה מתבצעת בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, מאחר וייתכן קשר למחלות כבד מסוימות, או בכדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מדדי דלקת בבדיקות הדם

שקיעת דם (ESR)
סמן לא סגולי לדלקת במצבים של שקיעת דם מוחשת.

CRP - C-REACTIVE PROTEIN
CRP הוא חלבון שנוצר בכבד ומופרש לזרם הדם. ריכוזו של חלבון זה בדם עולה תוך שעות ספורות מרגע הופעת זיהום בגוף, ולכן מדידת ערכיו בדם מהווה כלי חשוב בניטור זיהומים. לעיתים תכופות העלייה ברמות CRP בדם קודמת להופעת תסמינים מובהקים של דלקת כגון: כאב, חום ושאר תסמינים. רמות CRP עלולות לעלות פי אלף בעת קיומה של דלקת. רמות חלבון זה יורדות במהירות עם חלוף הדלקת, ולכן מדידתן היא כלי חשוב בניטור יעילות הטיפול.
אצל חולי קרוהן וקוליטיס כיבית, המטרה של בדיקת CRP היא לזהות את קיומה של דלקת פעילה לצורך אבחון וניטור תגובה לטיפול.

בדיקות סרולוגיה בדם 
קיימים סמנים שונים בדם, העשויים לסייע באבחון מחלות מעי דלקתיות. שתי הבדיקות הנפוצות ביותר, והמצויות ברוב קופות החולים הן ANCA המתבצעת בעיקר במחלת קוליטיס כיבית ו-  ASCA המתבצעת במחלת קרוהן

​בדיקות סרולוגיות אלו הן למעשה נוגדנים (הראשון כנגד מרכיב תאי והשני כנגד מרכיב חיידקי), שככל הידוע אין להם כיום חשיבות בהתהוות הדלקת והם מהווים רק סמנים לקיום המחלה. קיימים  מערכים נוספים של סרולוגיות בעולם (פרומתאוס בארה"ב וגליקומייד בישראל- IBDX) אך אלו אינם זמינים במסגרת קופות החולים, ועלותם הגבוהה אינה מצדיקה שימוש תכוף בהם אלא במקרים מיוחדים.

ניתן לערוך את בדיקות הדם בזמן האבחנה לצורך שלוש מטרות

1.    (בדומה לבדיקת קלפרוטקטין) לאתר מטופלים עם תלונות של תסמונת המעי הרגיז, שצריכים לעבור בירור נוסף (כגון בקולונוסקופיה, הדמיה או קלפרוטקטין בצואה) בחשד למחלות מעי דלקתיות. 

2.    להבדיל בין קוליטיס כיבית לקרוהן במקרה של דלקת לא טיפוסית במעי הגס, שיכולה להתאים הן לקוליטיס כיבית והן לקרוהן (אנו קוראים למצב זה IBD unclassified  או בקיצור IBD-U). 

3.    לנבא מצב מחלה. במחקרים שונים נמצא כי בדיקות סרולוגיות חיוביות בדם עלולות להעיד על מהלך מחלה סוער יותר עם סיכון מוגבר לניתוחים ואשפוזים.
       עם זאת נדגיש כי מעבר להיבט המחקרי-אקדמאי, לא מקובל לשלוח סרולוגיות למטרה זו בלבד, היות שאין אנו יודעים לכמת את הסיכון ולתרגמו הלכה למעשה לטיפול. 

שיעור ה-ASCA  חיובי (ו-ANCA  שלילי) בנוכחות מחלת קרוהן הוא כ- 70%, בעוד שיעור בדיקה חיובית באוכלוסייה הכללית הוא כ- 5%. ANCA חיובי במחלת קוליטיס כיבית (בנוכחות ASCA שלילי) הוא כ- 70-60% בעוד שיעורו באוכלוסייה הכללית הוא 15-10%. הדיוק יורד כשמדובר בדלקת במעי הגס מסוג IBD-U כשהבדיקה באה להבדיל בין קוליטיס כיבית למחלת קרוהן. ככל שהתוצאה המתקבלת גבוהה יותר - כך אמינות הבדיקה עולה.

 

דברו עלינו ברשת

לחץ על קופת החולים שלך למידע נוסף

הרשמה לניוזלטר

באתר זה ייאסף אך ורק המידע אשר את/ה בוחר למסור על מנת שתוכל לקבל מידע נוסף. במסירת פרטיך הנך מאשר/ת שקיבלת את המדיניות המשפטית והמדיניות הפרטית של האתר.
כמו כן, במסירת פרטיך הנך מסכימ/ה לקבל מידע מטעם יאנסן ישראל.